מדעי המוח רגשות
הפעלה מוחית בשמחה
dorsal anterior cingulate
המערכת המוטורית הסומטית
שליטה על שרירי השלד
מערכת העצבים האוטונומית
שליטה על שרירים חלקים, שריר הלב, בלוטות הורמונליות
גזע המוח (פחד)
שליטה על תגובות מוטוריות הקשורות בפחד
העצמי המנטלי
שפה, רגשות, מחשבות ותיאור עצמי
תגובה פיזיולוגית במערכת העצבים
אוטונומית (מוטורית<- פריפריאלית)
תחושה סובייקטיבית
דיווח סובייקטיבי
היפופיזה
דרכה ההיפותלמוס שולט גם על המערכת ההורמונלית
הגרעין הצידי והגרעין המרכזי (באמיגדלה)
החשובים ביותר בהתניית פחד- הרס שלהם מונע התניית פחד. בשני הגרעינים הללו מתרחשים שינויים סינפסים בזמן ההתניה שגורמים לגירוי המותנה לעורר תגובת פחד
מסע מנטלי בזמן
ישנה חפיפה גדולה בין איזורי מוח הפועלים בזמן זיכרון אוטוביוגרפי לבין דמיון של סיטואציות בעתיד
rest and digest מאפיינים
כיווץ אישונים, כיווץ סמפונות הריאה, הפעלת הפרשת רוק, האטת קצב הלב, הפעלת תנועה והפרשה במערכת העיכול, הפעלת הפרשת מיצי מרה, כיווץ שלפוחית השתן
T test למדגמים בלתי תלויים
לא ניתן לזווג תוצאות מהתפלגות אחת עם תוצאות מהתפלגות אחרת
תאוריית ג'יימס לאנגה
מצבים מעוררי ריגוש גורמים להתנהגות ותגובות פיזיולוגיות משוב חישתי מהשרירים ומהאיברים הפנימיים מביא את המידע על כך אל המוח המשוב גורם לתחושה הסובייקטיבית
הפרעות בעצמי המינימלי
ברוב המכריע של המקרים הפגיעה היא בהמיספרה ימין פעמים רבות ההפרעה נלווית לשיתוק של צד שמאל של הגוף במקרים רבים הסימפטומים חולפים מעצמם
תאוריית קאנון בארד
מצבים מעוררי ריגוש גורמים למרכיבי הריגוש במקביל
מדדי המרכז:
ממוצע חציון שכיח זניח
המסלולים העיקריים דרכם האמיגדלה מקבלת קלטים ראייתיים
מסלול קורטיקלי (מודע) מסלול תת קורטיקלי (לא מודע)
מצב רוח
מצב רגשי כללי הנמשך זמן ארוך יחסית
פעילות מופחתת בקורטקס הפרה פרונטלי
מקושרת עם חוסר יכולת לשלוט בזעם, התנהגות אנטי חברתית ופסיכופטיות, והפרעות חרדה.
אותות ריגושיים ("אינטואיציה")
משמשים כסימן מקדים לתוצאות שיהיו לפעולותנו. סימן זה מנחה את ההחלטה. האותות יכולים להיות מודעים או לא
The self
העצמי
המיספרה ימין (זיהוי ריגושים)
דומיננטית יותר בזיהוי ריגושים
VMPC
Ventromedial prefrontal cortex
הפעלה מוחית בגועל
anterior insula
מערכת העצבים האוטונומית- סימפטתית
fight or flight- חלק ממנגנון השרדותי אבולוציוני, המכין להתמודדות פיזית/סכנה מידית
הפעלה מוחית בכעס
orbitofrontal cortex
מערכת העצבים האוטונומית- פרהסימפטתית
rest and digest- מנגנון אשר מכין לרגיעה אחר התמודדות
הפעלה מוחית בעצב
subgenual anterior cingulate
כיצד מתפבצעת התניית פחד באמיגדלה
איברי החוש-> גרעינים תחושתיים (לפי סוג הגירוי) בתלמוס -> קורטקס סנסורי ראשוני + הגרעין הצידי באמיגדלה (קלט) -> גרעין מרכזי באמיגדלה (פלט)-> גזע מוח+ היפותלמוס
האמיגדלה והVMPC
איזורים הקשורים לריגושים ופועלים *לפני* אירועים שליליים או לא נעימים
איזורים מוחיים האחראים על ויסות ריגושים
איזורים פרה פרונטלים ופריאטלים
האצבע השישית
אינטרקציה בין חוש המגע לחוש הראיה (חוש הפרופריאוספציה לא משחק תפקיד) נגיעה בצד החיצוני של הזרת מתפרשת כמורחבת יותר- כאצבע שישית.
ריגוש (emotion)
אירוע קצר של תגובה מסונכרנת לאירוע חיצוני או פנימי
דלוזיות
אמונות לא רצוניות
הפעלה מוחית בפחד
אמיגדלה
אשלית פינוקיו
אשליה של עיוות בצורה ובגודל של איברי הגוף
פעילות מוחית תלוית מטלה
בד"כ בניסויים מתבצעת בדיקה של פעילות המוח בתגובה לגירוי או למטלה מסויימת
סומטופרפרניה
בנוסף לחוסר המודעות כלפי חלק גוף מסוים קיימות גם דלוזיות
הרגשות הבסיסיים ע"פ דרווין
גועל, פחד, כעס, עצב, שמחה, הפתעה
רכיב התנהגותי
גזע המוח, חוט השדרה, שליטה בשרירי השלד
שדה רצפטיבי של נוירון סנסורי
האיזור המרחבי באיבר החוש שבו גירוי מעורר/מדכא את הנוירון
The "Me"
האני כסובייקט שאפשר לתצפת עליו לחשוב עליו ולתאר אותו.
The "I"
האני כסובייקט שחווה את העולם, מרגיש ופועל בו
העצמי The self
הגדרת וחקר העצמי הן משימות מורכבות אחת הדרכים להתמודד עם המורכבות היא לחקור בנפרק אספקטים שונים של העצמי איזורי מוח שונים קשורים לאספקטים שונים של העצמי הפרעות בתהליכי העיבוד באיזורי המוח השונים עשויות להשפיע באופן שונה על תפיסת וייצוג העצמי
תגובה פיזיולוגית במוח
היפותלמוס היפופיזה מערכת העצבים האוטונומית הפרשת הורמונים
קונפליקט בין מגע למידע ראייתי
המוח יתחיל לחשוב שיד הגומי היא בעצם היד האמיתית
רגש במערכת העצבים
המרכזית והפריפריאלית
התפלגות נורמלית
הסתברויות של ערכי המשתנה מתוארים באמצעות עקומת פעמון
affective blindsight ראייה עיוורת ריגושית
הקורטקס הראייתי נפגע, דבר שמוביל לעיוורון. אף על פי כן באמצעות המסלול התת קורטיקלי כן נעשה זיהוי פנים
פחד
הרגש החשוב להשרדותנו (הפופולרי ביותר למחקר במדעי המוח, ניסויים פשוטים יחסית מאפשרים את לימודו בבע"ח)
fight or flight מאפיינים
הרחבת אישונים, דיכוי הפרשת רוק, הרחבת סימפונות הריאה, האצת קצב הלב, דיכוי תנועה והפרשה במערכת העיכול, הפעלת יצור ושחרור גלוקוז, הפרשת אדרנלין ונור אדרנלין
רגש סובייקטיבי
התחושה הסובייקטיבית המקושרת עם הריגוש
זיהוי הבעת פנים
התמקדות בעיניים ובפה
מרכיבי הריגוש
התנהגות, תגובה פיזיולוגית, תחושה סובייקטיבית
העצמי המורחב
זיכרון אוטוביוגרפי ופרוספקטיבי
מדידת התנהגות
זמן תגובה/ דיוק התנהגות הקשורה ישירות לריגוש הבעות פנים (emg)
אנוזוגנוזיה
חוסר ידיעה על מחלה- האדם מתכחש לכך שחלק מגופו פגוע
אסומטוגנוזיה
חוסר ידיעה של הגוף- האדם לא מודע לקיומו של חלק גוף מסוים ולא מחשיב אותו כשלו
סוציופטיות
חוסר רגש חברתי
חישוב השונות
חישוב ממוצע התוצאות חישוב המרחק של כל תוצאה מהממוצע העלאת כל המרחקים בריבוע ממוצע המרחקים בריבוע הוא השונות
נוירונים בי מודלים באונה הפריאטלית והפרונטלית
מגיבים למידע של שני חושים- מגע וראייה
ממצאי הeeg באשליית הנימול
יש פעילות גדולה יותר בקורטקס הסומטוסנסורי בזמן יצירת האשליה קורלציה בין חוזר האשליה ובין האמפליטודה של רכיב N20
הבדלים בין התפלגויות
ככל שהממוצעים רחוקים יותר כך הסיכוי שקיים הבדל אמיתי בין ההתפלגויות ככל שסטיות התקן קטנות יותר כך יש סיכוי גדול יותר שקיים הבדל אמיתי בין ההתפלגויות ככל שמספר החזרות או הנבדקים גדול יותר כך יש סיכוי גדול יותר שקיים הבדל אמיתי בין ההתפלגויות
T test למדגמים תלוים
כל תוצאה באחת מההתפלגויות יכולה להיות מזווגת עם תוצאה מההתפלגות השנייה
מטרת הריגוש וההגיון
להגדיל את סיכויי ההשרדות והרבייה ע"י קבלת החלטות טובות
המטרה העיקרית של ריגושים
להדגיש את החשיבות של אירועים מסויימים כדי שאלו יקבלו עיבוד נוסף
pseudobulbar affect (pba)
מאופיין באפיזודות פתאומיות ובלתי נשלטות של בכי/ צחוק. האיפיזודות לא קשורות בכלל/ מוגזמות מאוד יחסית לרגש שהאדם חווה. מתרחש באנשים בעלי בעיה נוירולוגית המשפיעה על איזורי המוח השולטים בריגושים.
שדה רצפטיבי של נוירונים בקורטקס
מאפשר לדעת מהיכן מגיע כשהנוירון מופעל
אשליית יש הגומי
מאפשרת שינוי בתחושת הבעלות על היד. ירידה במהירות העיבוד של מידע תחושתי מהיד (האמיתית) וירידה בטמפ' שלה כאשר מציגים איום על יד הגומי נרשמת תגובה של מערכת העצבים האוטונומית
T test
מבחן סטטיסטי הבודק האם ההבדל הוא רנדומלי
אמיגדלה (Amygdala)
מבנה תת קורטיקלי המכיל כ12 גרעינים. מקושרת עם מערכות רגשיות ורגש הפחד המיוחד
סטיית תקן
מדד פיזור- ככל שהפיזור של התוצאות סביב הממוצע גדול יותר כך סטיית התקן גדולה יותר
מדד השונות
מדד פיזור- מראה לנו כמה התוצאות רחוקות מהממוצע (ככל שהתוצאות רחוקות יותר מהממוצע כך השונות גדלה)
שגיאת תקן
מדד פיזור- סטיית התקן חלקי שורש מספר הערכים
העצמי המינימלי
מודעות עצמית לגוף, האופן שבו הגוף נתפס על ידינו כמקום שמכיל את העצמי
תחושת הבעלות על גופינו
מושפעת משילוב של מידע מחושים שונים: ראייה, מגע, פרופריאוספציה
התנהגות
מותאמת למצב הבסיסי במוח. תגובה מוטורית ההולמת את המצב שעורר את הריגוש
מדדי מרכז
מייצגים את הנטייה המרכזית של ההתפלגות
המערכת הלימבית
מכילה איזורים קורטיקלים ותת קורטיקלים החשובים לרגשות וזיכרון האונה הלימבית בקורטקס- cingulate gyrus היפוקמפוס אמיגדלה היפותלמוס
רשת ברירת המחדל default mode network(dmn)
מכילה מספר איזורים קורטיקלים מראה ירידה בפעילות בזמן משימות מכוונות מטרה מראה עלייה בפעילות בזמן מנוחה פועלת כשהמחשבות שלנו נודדות..
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי
מתרכז בקוגנציה ובהתנהגות
תכונות התפלגות נורמלית
רוב הערכים מצויים במרכז ההתפלגות ער הממוצע הוא גם הערך השכיח ביותר ההתפלגות סימטרית
קונפליקט בין פרופריאוספציה למידע ראייתי
נחשוב שהיד קרובה יותר למקום בו ניתן הגירוי ליד הגומי
circumplex model
ניתן לחלק מגוון רחב של רגשות באמצעות מספר מועט של מימדים: 1) עוררות (arousal) 2) ערך (valence)
התנהגות במערכת העצבים
סומטית (מוטורית<- פריפריאלית)
התפלגות
סט נתונים בעל מדד מרכז ומדד פיזור
ממוצע
סכום התצפיות מחולק במספר התצפיות
תיאורית two factor
על מנת לחוות רגש יש צורך גם בתגובה פיזיולוגית וגם במרכיב קוגניטיבי של ריגוש הנותן משמעות לאירוע- אלו מביאים חצחושה הסובייקטיבית
P value
ערך של הסתברות להבדלים אקראיים. נניח שהתוצאות מובהקות וקיים הבדל אמיתי בין ההתפלגויות רק אם הסיכוי לקבל הבדל כזה באקראי קטן מ 0.05
הprocess model של ויסות ריגושים
פותח על ידי ג'יימס גרוס 1. בחירת הסיטואציה 2. שינוי הסיטואציה 3. הפניית הקשב 4. שינוי קוגניטיבי 5. שינוי התגובה הריגושית
רגש (תחושה סובייקטיבית) במוח
קורטקס
אשליית הנימול
קיום האשליה תלוי בתחושה סומטוסנסורית- במידע הכפול שמרגישים גם באצבע הנוגעת וגם באצבע שנוגעים בה
היפותלמוס (פחד)
שולט על המערכת האוטונומית והפרשת הורמוני לחץ
היפותלמוס
שולט על מערכת העצבים האוטונומית
חישוב סטיית התקן
שורש השונות
תגובה פיזיולוגית
תגובה אוטומטית ולא מודעת שמכינה לתגובה
מדידת תגובה פיזיולוגית
תגובות פיזיולוגיות אוטומטיות (רמת מוליכות העור)
ויסות ריגושים
תהליך שמטרתו להשפיע על העוצמה המשך והסוג של הריגוש אותו אנחנו חווים
נטייה רגשית
תכונות רגשיות קבועות המשתנות בין אנשים
אמיגדלה (זיהוי רגשות)
תפקיד חשוב, במיוחד בזיהוי הבעות פנים של פחד
