חקר המוח

אנ-אנצפליה

"חוסר בראש" חלקים נרחבים של המוח והגולגולת לא מתפתחים בגלל פגיעה בחלק העליון (רוסטלי) של צינור העצבים. רוב העוברים מתים ברחם או שורדים ממש מעט לאחר לידתם

תהליך יצירת חלבון

שעתוק יציאת רנ"א שליח מהגרעין לציטופלסמה תרגום קיפול החלבון

סינסטזיה

תופעה של בלבול חושי, החושים מתערבבים ואנשים חווים ריחות כצבעים. עיקרון הקווים המסומנים - לכל חוש יש מסלול עצבי נפרד שמגיע לאזור שונה במוח.

ההיפותזה הכולינרגית

תיאוריה הטוענת כי הגורם לאלצהיימר הוא התנוונות של נוירונים המפרישים אצטיל כולין בשל פגיעה בגרעין מינרט וירידה של אצטיל כולין במוח. האצטיל כולין לא מגיע להיפוקמפוס ולעוד אזורים ולכן נפגעים תהליכי הלמידה ומופיע אלצהיימר. טיפול מקובל לפי תיאוריה זו הם חומרים אגוניסטים כולינרגים, אך יעילותם היא זמנית ונמוכה

נשא

אדם שהגן למחלה נמצא בגנוטיפ שלו אך היא לא מתבטאת בפנוטיפ. הוא לא יהיה חולה אך יוכל להוריש את המחלה לצאצאיו.

מוח קדמי forebrain

דיאנצפלון, טלנצפאלון

זיגוטה

ביצית מופרית, 2 תאים - זירעון 1 (מתוך המונים) וביצית מתחברים והחומר הגנטי מתאחד.

ספינה ביפידה

החלק התחתון (הקאודלי) של צינור העצבים לא נסגר כהלכה. ניתן לתקן בניתוח. החוליות והעצמות לא מתפתחות ויש מעין בליטה בגב.

היפותזת הטאו

טאו הוא חלבון המצוי במוח המחזיק ומייצב את האקסונים ומסייע להעברה העצבית שבו. באלצהיימר הוא נוצר בצורה לא תקינה והשלד של הנוירון מתפרק ועובר דגנרציה (הרס). הטאו מתפרק ומתחיל לייצר גושים בתוך התא, החלבונים שוקעים והורסים את יכולת התא לשלוח סיגנלים. התא מאבד את צורתו וקורס לתוך עצמו

גיל ההתבגרות מאופיין בהתנהגות אימפולסיבית ואפילו מסתכנת, מאיפה זה נובע ברמת המוח?

ישנו חוסר איזון בין פעילות מערכות רגשיות לבין פעילות מערכות קוגניטיביות של שליטה ובקרה. הקורטקס הפרה פרונטלי (שליטה ובקרה) מתפתח אחרון מערכת הדופמין - רמות דופמין עולות - סיכון להתמכרויות אמיגדלה - הפחתה בתגובתיות של האמיגדלה לגירויים שליליים (עונשים), בנוסף אין מספיק קשרים בין האמיגדלה לאונה הפרונטלית השפעות של לחץ חברתי

תהליך קיפול החלבון

כדי שיהפכו לחלבון חומצות האמינו שהורכבו לרצף ארוך צריכות לקבל מבנה מרחבי מסוים. לכל חלבון מבנה מסוים. מנגנון תאי מיוחד מקפל את החלבון לצורתו הסופית. מוטציה בגן יכולה להוביל לשינוי בחומצות האמינו של החלבון ובהתאם משתנה החלבון המתקבל - ברגע שרצף חומצות האמינו לא נכון - החלבון לא מתקפל כמו שצריך .

טקטום

כולל את התלילים העליונים - קשור למערכת הראייה תלילים תחתונים - קשור למערכת השמיעה

דיאנצפלון

כולל את התלמוס - תחנת ממסר כשמגיע מידע חושי (מעביר מסרים למערכות המתאימות) היפותלמוס - מערכת אנדוקרינית (הורמונים)

מתי מתפתחת השליה?

בשבוע 2, עשויה מכלי דם ותפקידה לספק הגנה וחמצן לעובר

מיטוזה

גדילה = חלוקה של תאים שאינם תאי מין (תאים סומטיים) תא אב הופך ל2 תאי בת זהים = "קופי פייסט". הכרחית לצורך גדילה, חידוש ותיקון הרקמות.

אלצהיימר

מחלה ניוונית אנשים בעלי מוטציה גנטית PSEN1 נמצאים בסיכון גבוה יותר. הצליחו לזהות באנשים בשלב MCI (סיכון לאלצהיימר), שינויים ברמות החלבון בשם amyloid-B

שינויים בחומר הלבן בזמן ההתבגרות

מסלולים שמתפתחים במהלך גיל ההתבגרות ויבשילו סופית בגיל 21. אלו מאפשרים יכולות של אינהיביציה - ויסות רגשות, דחיית סיפוקים ותכנון לטווח ארוך.

אפיגנטיקה

מעל הגנים. תכונות נרכשות המושפעות מהסביבה. בשונה ממוטציות או שחלוף, שינוי אפיגנטי הוא שינוי פונקציונלי יציב וארוך טווח של הגנום שלא מתרחש בעקבות שינויים ברצף הDNA עצמו. מתרחשים בתגובה לאירועים סביבתיים. יכולים לעבור מדור לדור. מנגנונים אפיגנטיים יכולים לבצע השתקה\ הדלקה של גן

CNS

מערכת העצבים המרכזית חוט השדרה, המוח

מערכת עצבים סומטית\ רצונית

מערכת העצבים הסומטית\רצונית - תפקיד מוטורי - מעצבבת את שרירי השלד והגולגולת. תפקיד סנסורי - אחראית לאיסוף סנסורי מאיברי החישה ושליחתו למוח דרך חוט השדרה

מוטציה

מצב בו ברצף הDNA נכנס במקום נוקלאוטיד מסוים נוקלאוטיד אחר. ככל שהתאים עוברים יותר מחזורים של חלוקה עולה הסיכוי ליצירת מוטציות, לכן אנו מזדקנים.

המערכת הסומטית - עצבי הגולגולת

12 זוגות של עצבים גולגולתיים. בכל זוג עצב המעצבב את צד ימים \ עצב של צד שמאל, של הפנים או הצוואר. עצבים אלו יכולים להיות מוטוריים בלבד או סנסורים בלבד או מעורבים(בודדים). העצב התועה - העשירי\ואגוס - בעל חלק סנסורי וחלק מוטורי, בעל המון הסתעפויות, משרת איברים רבים ומגיע עד הקיבה (פראסימפטטית)

הומוזיגוט

2 האללים זהים

הטרוזיגוט

2 האללים שונים

קורטקס

2 המיספרות - כל המיספרה בנויה מ-4 אונות פרונטאלית - מוטוריקה, תפקידים קוגניטיביים גבוהים פריטאלית - אונת הקודקוד, חוש סומטוסנסורי, תחושת גוף, התמצאות מרחבית, חוש הראייה. טמפורלית - שמיעה, ראיה, זיכרון אוקסיפיטלית - ראייה קורפוס קולוסום - כפיס המוח המחזיק את 2 ההמיספרות ומעביר בניהן מסרים

שלב ראשון התפתחות מערכת העצבים - נוירוגנזה

2 שלבים שלב החלוקה הסימטרי יום 21-42 . חלוקה של תאי אב באופן סימטרי (גדילה-קופי פייסט) שלב חלוקה א-סימטרית - יום 42-108 . תא אב מתחלק לתא אב אחד ולנוירון\תא גלייה. (התמיינות - מה שהופך לנוירון, וגדילה- מה שהופך לתא אב) בשלב בו יש מספיק נוירונים ותאי גלייה - מופעלים גנים שתפקידם להפסיק להתחלק ולהתאבד (אין מקום, אין אנרגיה)

הקוד הגנטי

DNA מורכב מנוקלאוטידים וחלבון מורכב מחומצות אמינו. רצף מסוים של נוקלאוטידים בDNA (גן), מייצג רצף מסוים של חומצות אמינו. (חלבון) כל שלושה נוקלאוטידים - נקראים קודון. כל קודון מקודד לחומצה אמינית מסוימת.

שעתוק

RNA נוצר על בסיס DNA. לפי אותו רצף RNA ייבנה חלבון . השעתוק מתרחש בתוך גרעין התא על ידי אנזים בשם RNA פולימראז. עותק זה של המקטע ייקרא mRNA (שליח)

מערכת הסימפטטית

fight or flight עוררות, העלאת קצב לב, דופק, הזעה, שחרור אדנרלין

אזורים ראשוניים ואסוציאטיביים

אזור סנסורי ראשוני - מקבל מאפיינים בסיסיים של הגירוי אזור סנסורי אסוציאטיבי - חיבור כל המידע הסנסורי יחד, יעניקו פרשנות סובייקטיבית אזור מוטורי ראשוני - רמה ראשונית של פקודות (עשה\אל תעשה) אזור מוטורי אסוציאטיבי - אליו מועבר המידע והוא מוציא פעולה בהתאם.

המוח - תפקידים

אחראי על פעילותה של כל מערכת העצבים. המוח מתחלק ל-3 חלקים : אחורי( הכי עתיק ), אמצעי (פרוגרסיבי ), קדמי ( הכי חשוב לאדם, תכנון, פעולות, אמונות) . ככל שיצור מורכב יש לו קורטקס יותר גדול. המוח מתפתח מהחלק האחורי לקדמי

מערכת העצבים האוטונומית

אחראית על הפעילות השוטפת של איברי הגוף הפנימיים - פעולות אוטומטיות. אחראית על השינויים הפיזיולוגיים אשר חלים בגוף במצבי התרגשות (דופק, בכי) מחולקת ל2 מערכות : פראסימפטטית, וסימפטטית.

טיפולים עתידיים באלצהיימר

אימונותרפיה - חיסון נגד אלצהיימר. תרופות הקשורות לאצטיל כולין תרופות שמעודדות נוירופלסטיות לא תרופתיים : אימון מוחי, איכות חיים, פסיכוטרפיה, וכדומה...

מחלות בתאחיזה לכרומוזום הX

אם האלל דומיננטי : המחלה תופיע יותר אצל נשים. אם האב חולה : לבנותיו 100 אחוז סיכון לקבל את הגן הפגום יש לו רק X אחד, לבניו אין סיכון כלל כי הם מקבלים את ה Y מאביהם. אם האם הטרוזיגוטית - לכל ילדיה 50 % לקבל את ה Xהפגום. אם האם הומוזיגוטית כולם יקבלו את הגן הפגום. (סינדרום רט-מחלה דומינננטית) אם האלל רציסיבי - שכיחות גבוהה יותר אצל זכרים כי אין X נוסף שיפצה. ( עיוורון צבעים-רציסיבית.)

מחלה דומיננטית

אם המחלה נקבעת על ידי אלל דומיננטי אין מצב של נשאות. אם האלל נמצא בגנוטיפ, האדם יחלה.

האם אלצהיימר היא מחלה גנטית?

במיעוט מהמקרים כן : מוטציות גנטיות בגנים APP, PSEN1 ו PSEN2 (אלצהיימר ממקור משפחתי) סינדרום דאון - גורם סיכון משמעותי בשאר המקרים - אלצהיימר ספורדי , ללא רקע גנטי ברור

גנים של פגיעות

גנים של פגיעות מעלות את הסיכון לפתח מחלה מסוימת (למשל ,סכיזופרניה, דיכאון, אוטיזם) אם יש לך את הגן הזה, והסביבה שלך עלולה להחמיר את ההשפעות של הגן עלולה להתפרץ מחלה מסוימת אבל זה חייב לבוא באינטראקציה עם סביבה מסוימת

פונס

גשר בין המדולה לצרבלום. מעביר מידע לאזורים גבוהים יותר. אחראי על ויסות שנת REM (אינהיביציה של תנועות הגוף)

גיל ההתבגרות בהתפתחות המוח

גיל זה מאופיין בשינויים רבים ברמת המוח המשליכים על שינויים התנהגותיים, מנטליים ורגשיים. יש סיכון מוגבר להתפרצות של פסיכופתלוגיות.

נוקלאוטידים

הDNA בנוי כסליל כפול ובו צמדים של נוקלאוטידים זה מול זה. G-C, A-T מהוות אבני בניין של חומצות הגרעין (RNA,DNA) 5 נוקלאוטידים : A,G,C,T,U .

שינויים הורמונליים בגיל ההתבגרות

הורמוני מין : אסטרוגן - רמות אסטרוגן עולות עד לקבלת מחזור. טסטוסטרון - עלייה חדה בנעורים ונשארת קבועה אחריי. מלטונין : באופן נורמלי רמות המלטונין עולות בערב כדי לגרום עייפות, בגיל ההתבגרות יש דיליי בהפרשת המלטונין (לכן ישנים מאוחר)

שלב שני התפתחות מערכת העצבים - שלב הנדידה

החל מ-8 שבועות נדידת תאים למיקום הסופי במערת העצבים בעזרת תאי גלייה רדיאלים.

מדולה

החלק האחורי של המוח, מתחברת לחוט השדרה. צברים של נוירונים שאחראים על תפקידים חיוניים כמו נשימה, קצב לב, לחץ דם תקין, ועל כן בלעדיה לא ניתן לחיות

ירידה לצורך עלייה בבגרות

המוח בונה עצמו מחדש במהלך גיל ההתבגרות ומפתח יכולות שלא היו קודם, משהו בפעילות המוחית נחלש כדי להבנות מחדש ולהתחזק בבגרות. שלב שבו יש פלסטיות מוחית מאוד גדולה - המוח רגיש מבחינת השפעת הסביבה.

גיזום סינפטי

המוח מייצר הרבה סינפסות יותר ממה שצריך, חלק מהסינפסות שנוצרו מתפרקות, שלב המתרחש בעיקר אחרי הלידה ובגיל ההתבגרות.

מה הוא הדפוס של נדידת נוירונים בקורטקס?

הנוירונים יוצאים בקבוצות, כל גל נדידה יוצר שכבה במוח - יש 6 גלים. הנדידה נעשית בדפוס של inside-out , האחרונים בונים את השכבה החיצונית ביותר - על פי שכבות אלה ניתן לאתר את זמן ההתרחשות של פגיעות מוחיות שונות למשל בהיפוקמפוס. (קורה בשליש השני של ההריון)

ניתוק המיספרות על ידי חיתוך הקורפוס קולוסום גורם ל...

הפחתה משמעותית ובתכיפות של התקפי פירקוסים

המערכת הפראסימפטטית

הרגעה, מחזירה את הגוף למצב הומאוסטטי, מפרישה אצטיל כולין על תאי המטרה.

גסטרולציה

התמיינות ראשונית של תאי העובר - יצירת 3 שכבות הנבט. (שבועיים ראשונים) השכבת שונות אחת מהשנייה ומכל שכבה יצאו איברים שונים. אקטודרם - שכבה עליונה - מערכת העצבים, עור , ציפורניים ושיער. מזודרם - שכבה אמצעית - רקמות חיבור - שרירים, כלי דם, עצמות, מערכת שתן ורבייה אנדודרם - שכבה תחתונה - מערכת העיכול, נשימה, איברים פנימיים

שלב שלישי התפתחות מערכת העצבים - התמיינות

התמיינות של נוירונים לסוגים שונים. התמיינות על הציר הדורסלי ונטרלי - (גב-בטן) ונטרלי - נוירונים מוטורים, דורסלי - נוירונים סנסורים. התמיינות על הציר הרוסטלי-קאודלי (ראש זנב) - חלוקת מערכת העצבים למבנים של חוט השדרה, מוח אחורי, אמצעי, וקדמי.

חלון קריטי בהתפתחות מוחית

זמן שרק במהלכו חשיפה לגירוי מסוים תוביל להתפתחות של מעגל עצבי מוחי האחראי על יכולת מסוימת. זהו חלון הזדמנויות שאם פספסתי - אין איך להשלים. יכולות שלהן יש חלון קריטי : יכולות ויזואליות (כמו תפיסת עומק), רכישת שפה, סוציואליזציה (כמו במקרה של ג'יני ויילי), הטבעה (בבעלי חיים)

BDNF

חומר כימי שנקרא פקטור גדילה\צמיחה . דשן שנותן סיגנל לנוירון להמשיך לחיות.

גיוון גנטי במיוזה מאפשר 2 תהליכים התורמים להגדלת השונות הגנטית :

חלוקה בלתי תלויה : חלוקה מקרית ובלתי תלויה של הכרומוזומים בתהליך המיוזה. שחלוף - תהליך ערבוב החומר הגנטי (של אותו אדם בתוך עצמו) , מקטעים מהכרומוזומים מתחלפים ביניהם.

מיוזה

חלוקה של תאי מין. תהליך בו תא מין הופך ל4 תאי בת המכילים חצי מהמטען הגנטי. (23 כרומוזומים בודדים, אלל אחד לכל גן)

גנטיקה מנדליאנית

חקר של תכונות דיכוטומיות - תכונות שיש להן 2 צורות אפשריות, 2 מופעים שונים ושלעולם לא יופיעו כערבוב בין שתי הצורות שימוש בזנים טהורים - זנים שלארוך דורות כל הזיווגים בניהם הובילו לצאצאים בעלי צורה אחת ויחידה של התכונה הדיכוטומית תכונות מנדליאניות - אלל דמיננטי ואלל רציסיבי, הדומיננטי הוא שיקבע את הפנוטיפ

מוח אמצעי midbrain

טקטום, טגמנטום

חוט השדרה - תפקידים

יחידת קישור - מעביר מידע סנסורי ממערכת העצבים ההיקפית למוח, ומידע מוטורי מהמוח למערת העצבים ההיקפית. אחראי על ריפלקסים מוקף ב-CSF ובאותם קרומים כמו המוח, יוצאים ממנו אקסונים מוטוריים ונכנסים אקסונים סנסוריים

סביבה חושית - מחקר היתומים הרומנים

ילדים שמתפתחים צריכים להיות בסביבה מעשירה עם מספיק גירויים כדי לעורר את העניין של הילד. במחקר זה המון ילדים נשלחו לבתי יתומים דלים בגירויים, שבו לא עשו הרבה. רבע מהילדים מתו בגילאי 2-3. הילדים ששרדו אומצו והשוו אותם לקבוצת ביקורת (ילדים אנגלים), היו ילדים רבים שלא השלימו את הפערים מהילדות - חברתית רגשית ואינטלקטואלית. ככל שהילד אומץ בגיל מאוחר יותר היה קשה יותר לפצות על תנאי הילדות - חסך חושי .

גיזום סינפטי בגיל ההתבגרות

ירידה בחומר האפור - גל משמעותי של גיזום סינפטי. תהליך יעיל שבו המוח נפטר מחלקים שאינם מועילים ודורשים אנרגיה.

כרומוזום Y

כרומוזום קצר שאינו מכיל הרבה גנים ואלו שעליו בדרך כלל קשורים לזכריות. לא ידוע על מחלות תלויות מין הקשורות לכרומוזום Y.

תסמונת X שביר

כרומזום X בעל זנב ארוך מידי שעלול להישבר. נפוץ אצל גברים כאשר הX הפגום מועבר בדרך כלל מהאם. תסמונת גנטית ותורשתית - רציסיבית. ניתן לגלות לפני הלידה, לאנשים בעלי התסמונת יש מראה מאוד ייחודי ובדרך כלל פיגור שכלי

5 שלבי ההתפתחות של מערכת העצבים (התמיינות)

לאחר היווצרות צינור העצבים, מתחיל בשבוע 4-5 להריון נוירוגנזה - יצירת נוירונים ותאי גלייה נדידה - נדידת תאים למיקום הסופי במערכת העצבים התמיינות - התמיינות של נוירונים לסוגים סינפטוגנזה - יצירת סינפסות אפופטוזיס - מוות תאי מתוכנן מיאליניזציה - היווצרות המיאלין

מה מטרת המערכת האוטונומית

להגיע למצב מאוזן של עוררות או רגיעה. שתי המערכות (פראסימפטטית, וסימפטטית) עובדות במקביל, ולא אחת עובד ואחת כבויה. אלו משלימות אחת את השנייה.

שלב שישי התפתחות מערכת העצבים - מיאליניזציה

לקראת סוף ההריון האקסונים במוח מתחילים להתעטף במיאלין. נמשך עד גיל 20. מתקדמת מאחור לפנים - קודם מערכות סנסוריות>מוטוריות>אסוציאטיביות מבפנים החוצה- המיאלין יגיע קודם כל לגזע המוח ורק לבסוף לקורטקס.

טלנצפאלון

מגיל 3 חלקים מערכת לימבית - רגשות וזיכרון. כוללת את האמיגדלה (רגשות), היפוקמפוס (זיכרון), קורטקס לימבי, פורניקס. גרעיני בסיס - בזליים - מוטוריקה ומיומנויות (אופניים), קבלת החלטות תגמול ופרס. (קשורה לOCD, פרקינסון) הקורטקס - קליפת המוח, עשוי סולקוסים (בקעים), וגירוסים (גבעות) - הגדלת שטח פנים.

מערכת עצבים פריפריאלית \ היקפית

מורכבת מ2 מערכות מערכת עצבים סומטית\רצונית מערכת עצבים אוטונומית

שלב חמישי התפתחות מערכת העצבים - אפופטוזיס

מוות תאי מתוכנן המוח נפטר מעודפי נוירונים שלא מצאו "בן זוג" - אלו משמידים את עצמם כי אין להם תפקיד או שתופסים מקום ואנרגיה. ברגע שנוירונים מצאו סינפסה יופרשו חומרים שנקראים פקטורי צמיחה BDNF. מעין דשן. אם נוירון מסוים לא הצליח לבנות סינפסה הוא לא יקבל פקטור צמיחה ולכן יתאבד.

צרבלום

מוח קטן, חשוב לקואורדינציה ושיווי משקל. היכולת לקשר בין גירוי לתגובה. לימוד פעולות מוטוריות. עוזר בלימוד פעולות אוטומטיות - ולאחר שהפעולה הופכת לאוטומטית הוא לא משתתף בפעולה .

RNA

מולקולה הדומה לDNA עם 2 הבדלים : מכילה את הנוקלאוטיד U במקום T בנויה כסליל בודד ולא כסליל כפול. RNA עותק זמני של הקוד לחלבונים

טגמנטום

מורכב מ-3 גרעינים חומר אפור מרכזי PAG - התנהגויות טיפוסיות של האדם (לברוח), שפה, התנהגויות חיזור ומין הגרעין האדום - מדבר עם הצרבלום וקשור לשיווי משקל וקואורדינציה החומר השחור - מייצר דופמין ואחראי על מוטוריקה (קשור להפרעות פרקינסון והנטינגטון)

שלב רביעי התפתחות מערכת העצבים - סינפטוגנזה

מחודש 8 עד שנתיים לאחר לידה. יצירת סינפסות נוירונים מצמיחים שלוחות - חרוטי צמיחה. אלו מתחילים לגשש במרחב המוח ולחפש אחר בן זוג וליצור איתו סינפסה. attractive cues - גורמים לחרוטים לבוא לכיוונם repulsive cues - גורמים לחרוטים להידחות ולא ללכת לכיוונם.

מחלה אוטוזומלית דומיננטית - הנטינגטון

מחלה שפוגעת בגרעיני הבסיס, פוגעת בתנועה ומוטוריקה. מחלה דומיננטית. תנועות ענקיות ובלטי נשלטות (ההפך מפרקינסון(, מלווה בהידרדרות קוגניטיבית. ממוצע הוא מחייה של 10 שנים עד המוות.

טיפוח המוח לקראת הזדקנות מיטבית - מחקר הנזירות

מחקר אורך - מגיל 70 עד שכולן נפטרו. בדקו בקרב נזירות הבדלים בין נזירות שלא הזקנו בצורה תקינה ( מבחינה מוחית - אלצהיימר וכדומה), לבין נזירות שהזדקנו טוב. נעשו לנזירות בדיקות גופניות, מבחנים קוגניטיביים . חקרו נזירות כי הן חיות בתנאים מאוד דומים אחד לשנייה, לכן ניתן למזער השפעות סביבתיות כגורם השפעה, אך החיסרון הוא שממצאים אלו תקפים בעיקר לאוכלוסיית הנזירות. הממצאים היו שככל שיש יותר הצטברות חלבונים על מוחן יש מצב מתקדם של מחלת האלצהיימר. התוצאה המפתיעה הייתה שאצל מיעוט מהנזירות גם כשנראה שהמוח פגוע אין ביטוי התנהגותי - יש מנגנון פיצוי שמאפשר תפקוד בצורה תקינה למרות שרשת המוח פגועה.

חשיבותם של הורים ומטפלים - מחקר קינגסטון

מחקר אורך על ילדים למשך 20 שנה בעיר שבה יש עוני גדול. קבוצת ביקורת קבוצת תוספי תזונה קבוצת הדרכה הורית קבוצת שילוב (גם הדרכה וגם תוספי תזונה) נמדדו מדדים כמו מצב רוח, ציונים, אוניברסיטה, עבודות וכדומה. הדרכה הורית הראו תוצאות טובות - קבוצה זו הראו את ההתפתחות הרגשית הכי בריאה. אם אתה גדל במדינה עניה ומגיע לעבודה עם משכורת טובה אתה שובר את המעגל.

התמרה סנסורית

מידע מהסביבה נקלט בעזרת תאי רצפטור, נוירונים המתמחים בזיהוי גירויים מסוימים (אור,קול,ריח וכו'..) הגירוי הפיזיקלי פוגע בתא הרצפטור ומשנה את פוטנציאל הממברנה שלו : גירוי פיזיקלי מומר לשינוי חשמלי (התמרה) תאי הרצפטור יוצרים סינפסות עם נוירונים סנסוריים באיבר החוש ואלו שולחים אקסונים לכיוון המוח וחוט השדרה ובכך שולחים את המידע למוח באמצעות עצבים (עצב השמיעה, עצב הראייה, עצב הריח)

תהליך התרגום

מתרחש בריבוזום. הריבוזום מתיישב על הmRNA . הריבוזום קורא את הקודונים ומתאים לכל קודון חומצת אמינו מתאימה, ובונה את החלבון המתאים. החומצות האמינו מגיעות לריבוזום בסיוע נוסף של tRNA שהיא מולקולה המורכבת מהאנטי קודון המשלים.

איזה מנגנונים ביולוגים נותנים למוח את היכולת הפלסטית?

נוירוגנזה - רזרבות של תאי אב משלב הנוירוגנזה מאפשרות לייצר תאים חדשים בבגרות -תהליך מוגבל. שינויים ברמת הסינפסות - במהלך חיינו דפוס הסינפסות משתנה, שינויים במבנה הסינפטי (סינפסות מתחזקות\נחלשות, נעלמות\נוצרות). שינויים אלו קורים בזמן שאנו לומדים (ייצור של קשרים חדשים)

תסמונת דאון

סוג של טריזומיה - סינדרום גנטי המאופיין בעודף של כרומוזום בגלל חלוקה לא תקינה של כרומוזומים בעת יצירת תאי מין. ילדים אלו מאופיינים בפיגור שכלי קל עד בינוני, יחד עם מראה גופני אופייני. בעלי סיכון גבוה לאלצהיימר בגיל צעיר. המוטציה מקרית ואינה תורשתית - ניתן לגלות את הסינדרום בבדיקת מי שפיר.

סינדרומים ממקור גנטי

סינדרום דאון - לא תורשתי תסמונת X שביר - תורשתי

4 פרקי זמן לאורך החיים שלנו בהם המוח משתנה

עוברות, גיל ההתבגרות, בגרות, זקנה

מחלות אוטוזומליות רציסיביות - מחלת האנמיה החרמשית

עיוות בכדוריות הדם,מקבלות צורה של חרמש ולא מצליחות לעבור, הדם לא מצליח להגיע למקומות שהוא צריך ובכך לא מסופק חמצן וברזל לכל המקומות הללו ונהיית אנמיה. זוהי מחלה רציסיבית - במידה ולצאצא שני אללים רציסיביים - הצאצא חולה.

מנגנונים אפיגנטיים

על מנת להביא לידי ביטוי גן מסוים סיגנלים כימיים שנקראים פקטורי שיעתוק חייבים להתחבר פיזית למקטע DNA הרלוונטי וכך לאותת לו להתחיל את תהליך השיעתוק. שינויים אפיגנטיים משפיעים על אריזת הDNA , הם מקשים או מקלים על ביטוי של גנים (על ידי הפקטורי שיעתוק)

היפותזת קסקדת העמילודית

עמילואיד הוא חלבון הקיים במוח המעניק לנוירונים יציבות מבנית. כאשר חלבון זה נוצר בצורה לא תקינה נוצרים חיתוכים לא תקינים של החלבון APP. הנוירונים לא מקבלים תמיכה ומתחילים להתפרק . כך נוצר ניוון ברקמת המוח. נוצרים פלאקים של עמילואיד ביטא - משטחים ששוקעים ומצטברים ומביאים להתנוונות.

המערכת הסומטית - עצבי חוט השדרה

עצבי חוט השדרה = 31 זוגות עצבים שדרתיים, כל זוג עצב המעצבב את צד ימין, ועצב את צד שמאל. לכל עצב מרכיב סנסורי ומוטורי. קרן = 4 שורשים, כל 2 שורשים אחראים על צד אחר - ימין\ שמאל. שורש דורסלי (אחורי) - נוירון סנסורי - INPUT, כל הנוירון הסנסורי נמצא בשורש כולל גוף התא, מאפשר קבלת החלטות וכיווניות. שורש ונטרלי (קדמי) נוירון מוטורי - OUTPUT - מכיל רק אקסון של נוירון מוטורי. קצה שני השורשים מחובר, כלומר המידע מגיע\ נשלח דרך אותו צינור. יש מיון באמצע הצינור וחלוקה לסנסורי או מוטורי. הקרן - נחשבת מערכת העצבים המרכזית (גוף תא ודנדריטים - חומר אפור) , שני השורשים - פריפריאלית - אקסון עם מיאלין - חומר לבן

אנדופנוטיפים

פנוטיפ פנימי, מבנה של איבר פנימי מסוים (גודל המוח, כמות פעילות חשמלית וכדומה..)

בעיות בהיווצרות צינור העצבים NTD'S

צינור העצבים לא נסגר כמו שצריך (הדפנות לא נפגשות). אנ- אנצפליה (חוסר בראש), ספינה ביפידה (בליטה בגב)

המוח האחורי - hindbrain

צרבלום, מדולה, פונס.

אינטראקציה בין תורשה לסביבה - שימוש בסמים לסוג האלל לאנזים שמפרק דופמין כגורם סיכון להתפרצות סכיזופרניה

קבוצות המחקר: חולה סכיזופרניה כן\לא שימוש במריחואנה כן\לא גן COMT שקשור לאנזים המפרק דופמין כשיש בעיה באנזים זה יש יותר מדיי דופמין דבר שיכול לגרום לסיכוי גבוה להתמכרויות . שיעור גבוה של דופמין עלול לגרום גם לסכיזופרניה. אלו שהיה להם את הגן וגם עישנו מריחואנה בגיל ההתבגרות היו בהרבה יותר פגיעים לפתח סכיזופרניה.

מחקר על קופים - אינטראקציה בין תורשה לסביבה

קופים שגדלו עם האם : החשיפה לסטרס לא העלתה באופן משמעותי את רמות הורמוני הלחץ, אין השפעה למטען הגנטי אלא לסביבה. קופים שלא גדלו עם האם : עלייה בהורמוני סטרס בתגובה לחשיפה לסטרס, כאשר בקבוצת הSL , אלו שיש להם גן מופחת של משאבות סרטונין, הקפיצה היתה הרבה יותר משמעותית מקבוצת הll (יותר משאבות סרטונין) מסקנות - אם גדלתי בצורה בריאה ובסביבה טובה הגנטיקה לא תשחק תפקיד.

2 דרכים אפשריות לרבייה

רבייה א מינית - מיטוזה, קיים ביצורים חד תאיים או פטריות מסוימות. תהליך מהיר ואוטונומי, אך לא מאפשר להגדיל את הגיוון הגנטי רבייה מינית - מיוזה, זכר ונקבה. תהליך איטי ותלוי ביצור אחר, אך רבייה זו יוצרת שונות גנטית באוכלוסייה, מאפשר להגדיל את הגיוון הגנטי.

נוירולציה - היווצרות צינור העצבים

שבוע 3-4 להריון. שכבת האקטודרם משתנה - נוצרים 2 רכסים שמתחילים להתרומם עד שנסגרים והופכים לצינור (מערכת העצבים)

מה משתנה במוח בגיל ההתבגרות?

שינויים מבניים - ירידה חומר אפור עלייה חומר לבן שינויים בחיבוריות - פירוק ויצירה של רשתות מוחיות שינויים כימיים - שינויים הורמונליים ושל נ"ט כמו דופמין שינויים תפקודיים - אזורים שפתאום עובדים יותר\פחות התוצאות הסופיות מובילות למוח יעיל וחסכוני בעל יכולות מתוחכמות יותר של עיבוד מידע.

למה גיל ההתבגרות הוא גורם סיכון להתפרצות של פסיכופתלוגיות?

שינויים מוחיים והורמונליים דרמטיים שהופכים את המוח לרגיש מאוד להשפעות סביבתיות (פלסטיות מוגברת) חוסר איזון בין מערכות שליטה ובקרה (אונה פרונטלית) למערכות רגשיות (אמיגדלה) עליה בפעילות ציר הסטרס (HPA)

גמטות

תאי מין = ביציות וזירעונים

תאי גזע

תאים שלא עברו התמיינות ויכולים להפוך לכל סוגי התאים

תאי אב

תאים שעברו התמיינות ראשונית - איבדו פוטנציאל לחלק מהדברים אך עדיין יש להם מספר אפשרויות להתמיינות.

תכונה\מחלה תלוית מין

תכונה או מחלה שתלוי בגנים שנמצאים על כרומוזומי מין. ההסתברות למחלה תלויה במין הצאצא. תכונות אלו יהיו בדרך כלל על כרומוזום X - נקראות גם תכונות בתאחיזה לכרומוזום X. כל מחלות תלויות המין יהיו על כרומוזום X

תכונה\מחלה אוטוזומלית

תכונה שתלויה בגנים שנמצאים על כרומוזומים אוטוזומים - שאינם כרומוזומי מין (1-22) תכונות אלו אינן תלויות במין - הסתברותן באוכלוסייה שווה

פגיעה בשחרור של סידן בתוך תא שריר

תמנע את חיבור האקטין והמיוזין. סידן הוא זה שקושר את הטרפונין ובכך גורם לתנועת המיוזין על האקטין. הם מתחברים ונעים בכיוונים מנוגדים והשריר מתכווץ. בעת פגיעה בשחרור הסידן יימנע החיבור בין האקטין למיוזין, השריר לא יתכווץ.

תסמונת האלכוהול העוברי

תסמונת הנובעת מגורמים סביבתיים. אין קשר לגנטיקה. בעיה בהתפתחות המוח בגלל חשיפה לאלכוהול במהלך ההריון. האם והעובר מחוברים דרך השלייה. היקף ראש קטן, התנהגות אימפולסיבית - ויסות עצמי ואלימות, קשב וריכוז קשות, היקף ראש קטן, פיגור שכלי במקרים קיצוניים - גורם מספר 1 ממקור שאינו גנטי.