פונקציונליזם חדש דנדש

ביקורות על הפונקציונליזם

בעיית הקלט והפלט בעיית זהות התוכנה ביקורת החדר הסיני ביקורת הקוואליה: היפוך הספקטרום והקוואליה הנעדרת.

יש לנו רק מערכת של קשרים שונים בין הדברים במערכת, והפונקציונליות ביניהם.

הקשרים מביאים בסוף להתנהגות. חשוב לשים לב שהרשת הזאת היא מופשטת, ולא מוחשית. הנקודה היא שכדי להבין חוליה אחת במערכת אני צריך להבין את המקום שלה.

השאלה עכשיו היא מה התיאוריה הפסיכולוגית שאמורה להוות את הבסיס לאיפיונים של המצבים הנפשיים.

יש הטוענים שהתיאוריה הפסיכולוגית אליה צריך לפנות כדי לאפיין את הסוגים הנפשיים היא "פסיכולוגיה עממית". הוא יקרא פונקציונליסט עממי. יש כלאה שטוענים שהתיאוריה אליה צרי לפנות כדי לשרטט את הקשרים הנפשיים היא הפסיכולוגיה המדעית, ולכן הוא יקרה פונקציונליסט מדעי/אמפירי/פסיכופונקציונליסט. נדבר עכשיו על כל אחד מהם בנפרד.

התשובה כאן היא קצת טריקית. יש כאן מחלוקת

יש כאלה שחושבים שמבחן טיורינג לוקח את ההתנהגות של המערכת במובן של הקלטים והפלטים שלה, כמכוננת חשיבה. אם זו ההנחה - אכן יש הנחת רקע ביהייביוריסטית ברקע של המבחן. במקרה זה אכן נתייחס לכל כשלון במבחן כאלה העדר חשיבה (שכן אם הקלט והפלט הם המכוננים את החשיבה, העדרם אומר שהם לא קיימים). זה לא עולה בקנה אחד עם מה שאלן טיורינג אמר בעצמו. אבל דרך אחרת להבין את המבחן, אותה נאמץ, זה להתייחס להתנהגות כאל סימן, אינדיקטור, לקיומה של מערכת מורכבת נפשית. אז אנחנו גם מחוייבים במובלע להנחה הפונקציונליסטית שעומדת בבסיס מבחן טיורינג. מה שאנו אומרים זה שכל יצור שמצליח לרומות ככה את הבוחן, סביר להניח שיש לו מערכת מספיק מורכבת ע"מ להניח שהיא נפשית.

המוטיבציות שהובילו לשיטה זו

*קישור הדוק בין נפשיות להתנהגות:* - מבלי לוותר על הפנימיות של המצב הנפשי - מבלי לוותר על כוחו הסיבתי של המצב הנפשי - מבלי להיגרר לרעיון של קשר פשוט של גירוי-תגובה *קישור בין הנפש למוח:* מבלי להיקלע לשוביניזם של החומר *מודל המחשב של הנפש*

כעת, מה שנצטרך לבחון הוא האם המבחן הוא מבחן ביהייביוריסטי.

--אם ההתנהגות של המערכת (קלט-פלט) נלקחת כמכוננת חשיבה, אז אכן מדובר בהנחת-רקע ביהביוריסטית (אך אז ניטה לראת בכישלון היעדר חשיבה) --אולם אם ההתנהגות של המערכת (קלט-פלט) נלקחת רק כעדות, כראיה או כסימן לקיומה של חשיבה, כלומר לסימן לקיומה של מערכת מורכבת מספיק, אז אפשר ליישב את המבחן עם התיזה הפונקציונליסטית --שתי מערכות שקולות קלט-פלט, אינן בהכרח זהות בסוג התוכנה שלהן. אולם אם האחת תעבור את המבחן, כך גם רעותה. בעיה למבחן טיורינג?

טיעון בעד פונקציונליזם אמפירי

--אנו מייחסים מצבי נפש זהי-סוג ליצורים נבדלים מבחינת המבנה החומרי שלהם (גם אני וגם תמנון יכולים לחוש רעב); מהי אם כן התכונה המשותפת לכל היצורים שנמצאים במצב נפשי מאותו סוג? --פיסיקליזם סוג אינה אופציה סבירה; ביהביוריזם פילוסופי היא עמדה בעייתית; זאת על אף למרות שאנו מייחסים מצבי נפש ליצורים בעיקר על סמך התנהגותם

לכן הוא טוען את הטענה הבאה:

--האם מכונות חושבות? כן (!) אך לא בזכות הרצת תוכנה (או לא רק בזכות הרצת תוכנה). --פונקציונליזם אינו ממצה את התחום הנפשי משום שנותן דין וחשבון מופשט שאינו מצליח ללכוד את היבט המכוונות שכרוך בחשיבה

כעת, נסכם ונאמר שלפי הגרסאות הראשונות של הפונקציונליזם, הנפש היא מכונת טיורינג, והיא מממשת את כל התכונות עליהן דיברנו עד עכשיו.

--הנפש כמכונת טיורינג רב-תכליתית, אוניברסלית: הנפש כפופה לטבלת מכונה, לאלגוריתם מורכב שמתאר את כל המעברים והסדירויות בין מגוון מצביה, קלטים ופלטים (ומדובר במכונה הסתברותית). --בעיה: מה בנוגע לזיכרון? --בעיה: כיצד נסביר באמצעות מודל מכונת טיורינג את שיתוף הפעולה בין מצב פנימי של רציה למצב פנימי של האמנה עבור אפשרותה של פעולה? הטענה היא גם שלהיות יצור נפשי פירושו היא מכונה הבנויה על מעברים וסדרים כאלו, שניתן לתת את כללי המעבר הללו. הם צריכים להיות מורכבים מספיק. מצבי נפש הם מצבים במערכת שמאופיינים ע"י התפקיד שלהם במערכת. תיאור של מצבים נפשיים ויצורים נפשיים הוא תיאור של הסדרים והמצבים במערכת הזאת

דוגמאות לאותם "כללים" של הפסיכולוגיה העממית

1. בני אדם נוטים לחוש כאב כשחלק מגופם ניזוק באופן משמעותי. 2. כשבני אדם רוצים להשיג משהו הם יבצעו את הנדרש להשיגו. 3. לבני אדם הסובלים מדיכאון יש נטייה להיות פסימיים. 4. כשבני אדם שמערכת הראייה שלהם תקינה עומדים לאור יום במרחק של עשרה מטר מפיל, הם רואים את הפיל, ומאמינים שלפניהם פיל.

מבנה

--פונקציונליזם מתיימר למצות את היסוד הנפשי --לפי הפונקציונליזם תכונות נפשיות הן תכונות יחסותיות --קוואליה/תכונות התנסותיות של מצבי נפש (ה"איך זה מרגיש") נחשבות לתכונות אינטרינסיות --קוואליה חומקות מהרשת הפונקציונליסטית מכאן שפונקציונליזם אינו מצליח ללכוד את הקוואליה

כעת, ניתן דוגמה להבדל בין שתי הגרסאות לפונקציונליזם. איך כל אחת מהם תסביר את המשפט "רותי מאוהבת"?

--פונקציונליזם עממי: לומר שרותי מאוהבת משמעו שהיא נמצאת במצב פנימי לפיו אם היא רואה את מושא אהבתה, היא מסמיקה וחשה פרפורים בליבה, ומנסה להשיג את תשומת ליבו של מושא אהבתה. --פונקציונליזם אמפירי: לייחס לרותי מצב של מאוהבות זה לייחס לה מצב פנימי שבו, בהינתן קליטה של פירומונים מסוג X שמועברים ממושא אהבתה, ועיבוד שלהם בקולטנים Z, Y יחד עם ראיה של מושא האהבה מוביל להפרשה של הורמון מסוג N ולפעילות מוגברת של קצב הלב, הסמקה, וניסיונות להשיג את תשומת ליבו של מושא האהבה.

האפיון הפונקציונליסטי

--רשת הקשרים באמצעותה מאפיינים מצב נפשי מסוים היא מסועפת ומורכבת, ומערבת גם קשרים מותנים --האיפיון הפונקציונליסטי של סוג נפשי (ושל מצב נפשי כמממש סוג נפשי) הוא איפיון מופשט שניתן במונחים של תיאור התפקיד הסיבתי שלו במערכת (באנלוגיה, חישבו על: מורה, מזכיר, שחקן) --זהו איפיון יחסותי ולא אינטרינסי של הסוג/המצב, במונחים של תיאור תפקיד ביחס לשאר המצבים (באנלוגיה, חישבו על הגובה של המורה) --זהו איפיון הוליסטי, ביחס למכלול המערכת הנפשית כולה (באנלוגיה, חישבו על מערכת החינוך)

א"כ, הטיעון של ג'ון סרל הוא כזה:

1.האדם בחדר הסיני אינו מבין את הסיפור, השאלות והתשובות למרות שהוא עובר את "מבחן טיורינג" לידיעת סינית 2.אם מודל המחשב של הנפש אמיתי - האדם בחדר הסיני מבין את הסיפור, השאלות והתשובות לפיכך, מודל המחשב של הנפש אינו אמיתי (ומעבר של מבחן טיורינג אינו מעיד על קיומה של חשיבה)

טיעון החדר הסיני

1.האמנם מודל המחשב של הנפש אמיתי? האמנם חשיבה מתמצית בתהליכים סינטקטים, תחביריים, שעיקרם במניפולציה בסמלים פורמליים? 2.האמנם חשיבה ניתנת לדין וחשבון מלא באמצעות הרצת תוכנה מורכבת מספיק? 3.אם לא, מה חסר למכונה כזו? 4.כדי לברר - נפנה לניסוי מחשבה של "החדר הסיני" שהציע ג'ון סירל (הניסוי הזה מניח במובלע את הקשר בין מבחן טיורינג לתיזה הפונקציונליסטית).

כדאי לשים לב להנחות הפילוסופיות המונחות בבסיס המבחן הזה:

1.מבחן טיורינג מניח שלשוניות (יכולת לשפה) היא עדות חשובה לחשיבה, בכך הוא ניחן במעט "שוביניזם". 2.הוא אינו מבחן פיסיקלי לחשיבה. 3.מבחן טיורינג בוחן את עצם קיומה של חשיבה ולא את זהותם של תהליכי החשיבה עצמם. 4.עיקרו של המבחן בניתוח דגמי הקלט-פלט של המערכת

התיאוריה הפסיכולוגית שמהווה בסיס לאיפיונים הפונקציונלים של מצבי נפש -

התיאוריה הפסיכולוגית שמהווה בסיס לאיפיונים הפונקציונלים של מצבי נפש - זו שנותנת לנו את תיאור הסדירויות וכללי המעבר בין המצבים השונים - היא הפסיכולוגיה המדעית.

הפונקציונליזם מפרק את הבעיה הפסיכו-פיזית מנשקה

זאת מאחר שהוא מבצע מעבר מהשאלה "ממה זה עשוי", לשאלה "מה זה עושה". כלומר, אנו פחות מדברים על מהם המצבים הנפשיים מבחינה אונטולוגית, אלא מה המערך הנפשי עושה. המצב הנפשי לא ינתן לנו עם תשובה על החומר ממנו זה עשוי, והתשובה המעניינת יותר היא השאלה מה זה עושה. אם אתה מתאר את המערך הנפשי בצורה מופשטת, ע"י מצבים הקשורים אחד לשני, אין בעיה לומר שהמערכת הזו מתקיימת עם עצמים רוחניים.

מוטיבציה שלישית היא התפתחות בעולם המתמטיקה, של מדעי המחשב.

זה נתן לנו את מודל המחשב, שנתן לנו כלים חדשים לעמדה שלנו.

הקישור ההדוק בין נפשיות להתנהגות.

זו מוטיבציה שהפונקציונליסט לוקח מהביהייביוריסט. גם אם לא נקבל את העמדה הביהייביוריסטית, יש שמץ של אמת בקשר הזה שאנו רוצים לשמר. אבל: אנו רוצים לשמר אותו מבלי לוותר על הפנימיות של המצב הנפשי. אנו רוצים לעשות זאת מבלי לוותר על כוחו הסיבתי של המצב הנפשי. ואנו רוצים לא להיגרר לרעיון של קשר פשוט של גירוי-תגובה. זה לא רק רעיון של גירוי-תגובה, אלא גם תיווך פנימי וסיבתי הרבה יותר מורכב.

סרטוט המודל של הנפש

יש שם סרט של תאים, וסורק-מדפס, שיכול לקרוא מה יש בתא, למחוק את התוכן ולהדפיס דבר אחר. התפקיד של המכונה הוא להנפיק לנו תוצר פלט לקלט מסויים שאנחנו מכניסים לה. מה שחשוב לענייננו, שלמכונה הזו אנו נותנים כללי מעבר - אלגוריתים. הכללים הללו אומרים למכונה גם את סוג הקלט שניתן לה ע"י התאים, גם את המצב הפנימי שבו היא נמצאת, וגם הפלט אותו היא צריך לתת. המכונה מתייחסת לא רק למה שמופיע על הסרט, אלא למצב הפנימי שלה. למשל: "אם אתה קולט "1" ונמצא במצב מכונה א1 - אז מחק את הספרה "1", כתוב במקומה "#", זוז תא אחד ימינה ועבור למצב מכונה "א2" ".

פונקציונליזם אמפירי-מדעי

כאן אנו אומרים שנפנה לתיאוריה נסיונית מדעית, ולא התיאוריה היום-יומית עליה דיברנו.

רשת הקשרים עליה דיברנו היא מסועפת מאוד.

כל קשר ספציפי מחייב אותנו לפנות לכל הקשרים האחרים הקשורים אליו. צריך להבין את מערך הקשרים והמעבר במערכת כמערכת של קשרים מסובכים מאוד ביניהם. (כמובן, חלק מהקשרים הם רק קשרים מותנים ועוד סיבוכים).

הפונקציונליזם דן גם במצבי הנפש הפרטיים, וגם בסוגים הנפשיים:

לגבי התכונות הנפשיות/הסיווג של המצבים הנפשיים, לפי הפונקציונליסט, מה שמשייך מצב נפשי מסויים לסוג שהוא שייך לו, (התכונה הנפשית של הדבר), הוא לא החומר ממנו הוא עשוי, אלא התפקיד הסיבתי שהוא ממלא במערכת של האדם. הסיווג הנפשי הוא פונקציונאלי, הוא ניתן לנו לפי תיאור התפקיד הסיבתי שלו במערכת

להבדיל מפונקציונליזם עממי, הפונקציונליזם האמפירי,

להבדיל מפונקציונליזם עממי, הפונקציונליזם האמפירי, המדעי פונה לפסיכולוגיה קוגניטיבית, למשל, כדי לקבל תשובה לשאלת הפונקציה או התפקיד הסיבתי של מצבי נפש במערכת: תפקיד זה כרוך גם בתהליכים קוגניטיבים של עיבוד מידע ותהליכים בלתי-מודעים שהפונקציונליסט העממי אינו יכול לכלול בתיאורו: הפונקציונליסט האמפירי פונה גם לפסיכולוגית עומק - שעוסקת גם במצבים שאינם נגישים לסובייקט.

איך א"כ ניתן להסביר את ריבוי המימושים:

איך א"כ ניתן להסביר את ריבוי המימושים: --תשובה: ההשערה האמפירית הסבירה ביותר: היצורים השונים חולקים תכונה פונקציונלית זהה: על אף שוני פיסיולוגי, הארגון הפונקציונלי של המערכות שלהם זהה; דגמי המעברים הפנימיים בין המצבים השונים שלהם דומים. דגמים אלו תגלה הפסיכולוגיה האמפירית. התשובה הפונקציונליסטית של פנטם היא שעלינו להניח שהיצורים הנפשיים עדיין חולקים ארגון פונקציונאלי משותף. הפסיכולוגיה האמפירית היא זו שתגלה את הארגון הזה

אין מדובר בביהביוריזם

אין מדובר בביהביוריזם שהרי יש כאן זיהוי של המצב הנפשי עם מצב פנימי במערכת שמהווה מתווך סיבתי בין מערך מורכב של קלטים, מצבים פנימיים אחרים, ופלטים התנהגותיים.

בנוסף, יש לפונקציונליסט העממי מחוייבות ל

בנוסף, יש לפונקציונליסט העממי מחוייבות למשמעות המושגים, שאין לפונקיונליסט האמפירי.

בנוסף, יש לשים לב שכשאנו מתייחסים רק למערכת פיזיקלית אז

בנוסף, יש לשים לב שכשאנו מתייחסים רק למערכת פיזיקלית אז אנחנו אולי מגבילים את המצבים הנפשיים רק למערכות פיזיקליות דומות, ואולי אנו נקלעים לשוביניזם. ניגע בזה עוד מעט.

הטענה של ג'ון סרל היא ש

הטענה של ג'ון סרל היא שחשיבה כרוכה במכוונות (אינטנציונליות), משמעות והבנה. כל אלה חסרים בחדר הסיני. הם לא באים לידי ביטוי, וניתן לעבור תא החדר הסיני גם בלי להוכיח אותם.

מצבי נפש הם מצבים פנימיים של היצור:

הם מתווכים סיבתיים בין קלטים, מצבים פנימיים אחרים, ופלטים התנהגותיים: פונקציונליזם מחזיק באונטולוגיה נפשית של מצבים ואירועים

המבחן בוחן

המבחן בוחן את עצם קיום החשיבה, ולא את דרכי החשיבה.

משמעותו של ביטוי נפשי

המצב שבאופן טיפוסי ממלא תפקיד פונקציונלי-סיבתי כזה וכזה (ה"כזה וכזה" ינתן על ידי הפסיכולוגיה העממית) המשמעות של ביטוי נפשי הוא המצב שבאופן טיפוסי ממלא תפקיד כזה וכזה. יש כאן תיזה לא רק לגבי המצבים בעולם (המוגדרים פונקציונלית), אלא גם לגבי המשמעות של המושגים.

הפונקציונליזם הוא לא רק עמדה לגבי הנפש, אלא גם לגבי המצבים הנפשיים

המצבים הנפשיים הם פנימיים ליצור, והם מתווכים בין מצבים נפשיים פנימיים להתנהגות חיצונית. כלומר, הוא מחזיק באונטולוגיה נפשית של מצבים ואירועים. הביהייביוריזם הוא קצת שונה - הביהייביוריסט יגיד שמצב נפש הוא דבר מאוד רחב - ההתנהגות (דיברנו על עד כמה רחב היסוד הנפשי לפי הביהייביוריזם). לעומתו הפונקציונליסט יגיד שיש מצבים נפשיים בתוך הנפש, כמתווכים.

- תכניות שקולות קלט-פלט

הן תכניות שפועלות על פי כללי מעבר שונים אך מפיקות את אותו פלט כשהן מוזנות באותו קלט

באופן ספציפי

הנפש היא תוכנה שמתממשת (גם, למשל) במח; הנפש היא מכונת טיורינג, היא ניתנת להעמדה על טבלת-מכונה, על מערך חישובי. האמירה הזו היא יותר מזה - אנו יכולים לדבר על הנפש כמו תוכנה. זו לא רק דוגמה מופשטת, אלא אמירה ספציפית. יש כאן לא רק אנלוגיה מבנית בין שני הדברים, אלא הגדרה של הנפש. הנפש היא מערכת חישובית שכפופה למודל המחשב של הנפש (שמכונה "מכונת טיורינג" ). הנפש היא עוד דבר שמממש תוכנה כלשהי, בדיוק כמו מחשב (א"כ מסובכת יותר). כעת, נציג את מודל המחשב של הנפש

פונקציונליזם עממי הוא פונקציונליזם אנליטי

הפניה לכללי הפסיכולוגיה העממית נחשבת לכזו שקובעת את המשמעות של המונחים הנפשיים: כאב = המצב הפנימי שבני אדם נוטים להימצא בו כאשר חלק מגופם ניזוק, וכשהם נמצאים בו, הם רוצים להיפטר מהמצב הזה.

מה שאמרנו נורא מזכיר את הפונקציונליזם

מה שאמרנו נורא מזכיר את הפונקציונליזם, שגם הוא תיאוריה אנליטית לגבי המושגים הנפשיים. גם בביהייביוריזם יש קשר הדוק בין נפשיות להתנהגות, וגם בפונקציונליזם יש קשר כזה. יש כאן באמת קרבה, ויש כאן תיאוריה שגם התפתחה מתוך הבנה של הקשיים של הביהייביוריזם. אבל הדברים לא זהים! בפונקציונליזם העממי עדיין יש זיהוי של המצב כמצב פנימי, בתוך מערך מורכב של מצבים פנימיים. לכן, הדעות עדיין שונות, ואין לנו 'קריסה' לתוך הביהייביוריזם. יש קרבה - אבל עדיין יש את היסוד של הפונקציונליזם שמפריד בין התיאוריות.

פונקציונליזם מקבל את תיזת ריבוי המימושים:

תכונות נפשיות הן תכונות פונקציונליות שניתנות לריבוי מימושים בתכונות פיסיקליות נבדלות. כלומר פונקציונליזם מתיישב עם פיסיקליזם פרט-בלעדי. אולם בעיקרון, לאור המופשטות של הדין וחשבון הפונקציונליסטי, פונקציונליזם מתיישב גם עם דואליזם.

התכונות הנפשיות הן

תכונות פונקציונליות: הסיווג הנפשי הוא סיווג פונקציונלי ("פונקציונליזם-סוג")

מהותו של היסוד הנפשי - מהותה של הנפשיות: בארגון הפונקציונלי

מה שמאפיין יצורים נפשיים ככאלה ומקנה להם נפשיות היא הארגון הפונקציונלי שלהם - מורכבות הקשרים בין מצביהם השונים ודפוסי המעברים ביניהם. להיות יצור נפשי אינו שקול או מחייב להיות בנוי מחומר מסוים, אלא להיות בעל ארגון פונקציונלי מסוים, בעל מורכבות מספקת.

המצב החישובי הוא מופשט.

מהחישוב עצמו לא ניתן לדעת מה החומרים של התאים אותם אנו קוראים ומחשבים. הסורק יכול להיות מגנטי, מנייר, אופטי, וכו' וכו'. לא פירטנו דבר בנוגע לחומר הפיזיקלי של מכונת טיורינג. כל עוד המערכת פנויה באופן שהולם את התכנית, אזי היא מממשת את התכנית של מכונת טיורינג. לכן, מכונת טיורינג ניתנת לריבוי מימושים.

מונחים נפשיים מציינים

מונחים נפשיים מציינים תכונות נפשיות שמזוהות (זהות סינתטית, שבעובדה) עם תכונות פונקציונליות, ושממומשות בתכונות פיסיקליות/מוחיות: אין כאן טענה בנוגע למשמעות של מונחים נפשיים בשפה: אלא רק טענה בנוגע לטיבען של התכונות הנפשיות.

מבחן טיורינג

נתחיל בלהבין מהו מבחן טיורינג והקשר שלו לפונקציונליזם, ואז נראה איך ג'ון סרל משתמש בזה לטיעון החדר הסיני. כזכור, דחינו בתחילת השיעור את השאלה איך יודעים שהמערכת היא מורכבת מספיק ע"מ להיקרא נפשית. אין לנו תשובה טובה לדבר הזה, יש לנו רק תשובה מעשית. אין לנו תשובה שנותנת קריטריון ברור לסף כניסה למערכת נפשית, אלא רק מבחן שהמציא אלן טיורינג, שקובע לגבי מערכת מסויימת אם היא בעלת חשיבה או לא. מהלך הבחינה הוא שניקח איזשהו שופט, ונחבר אותו לשני חדרים נבדלים נוספים, שגם בהם יש מחשב. בחדר אחד יהיה בן-אדם, ובחדר השני יהיה מחשב. הבוחן/השופט יעביר דרך המחשב שאלות לשני הנבחנים, בלי שהוא יודע מי נמצא בכל חדר. ע"ס התשובות של שתי המערכות, הוא יצטרך לקבוע מי זה מי. המטלה שמוטלת על המערכת שמנסה להתיימר להיות בעלת חשיבה (המחשב באחד מהחדרים) זה לחקות - לתת תשובות כאלה שהשופט לא יוכל לומר איפה נמצא האדם ואיפה המכונה, ולדעת איפה נמצא המחשב. הרעיון הוא שרובוט שיצליח לשכנע אותנו שהוא לא רובוט עבר את סף החשיבה.

. הטענה היא

שלא מדובר בתיאוריה שיטתית, אלא תיאור של האופן בו אנחנו מייחסים מצבי נפש לזולתנו. אין גם תיאור של הדרך בה אנחנו עושים דברים מעין אלה. הידע גם אינו ממש גלוי, וייתכן שהוא מובלע (כמו שאנו יודעים לדבר לפני שאנו יודעים מה זה נושא נשוא מושא. הידיעה המובלעת של כללי הלשון היא דוגמה לידיעה לה טוען הפונקציונליזם העממי). הפונקציונליזם העממי אומר שלתיאוריה כזו נפנה --מדובר אם כן בהנחות שנראות מובנות מאליהן לגבי כאבים, רגשות, כוונות ורציות והקשרים ביניהם, לבין הסביבה וההתנהגויות של היצור הנפשי

שימו לב: המונח הנפשי ("כאב")

*מוגדר באמצעות טענות הפסיכולוגיה העממית. הקשר בין המונח הנפשי לאיפיון העממי הוא קשר של זהות במשמעות, של הגדרה - קשר אנליטי* כלומר, הפונקציונליזם העממי גם אומר לנו לאן ללכת ע"מ למצוא את הרשת הסיבתית הנפשית, וגם אמירה לגבי המשמעות של המושגים הנפשיים. המונח הנפשי מוגדר ע"י פסיכולוגיה עממית. מי שלא מכיר את הכלל הזה של הפסיכולוגיה העממית, לא רק שלא יודע שזה כאב, אלא לא יודע כלל מה משמעות המונח 'כאב' בשפה.

מכונת טיורינג

- מכונת טיורינג יכולה לחשב את אותו חישוב (= למשל, התרגיל 6=3+3) בדרכים שונות, באמצעות אלגוריתמים נבדלים, כלומר תוכניות חישוב נבדלות.

פונקציונליסט עממי

--התיאוריה הפסיכולוגית שאמורה להוות את הבסיס לאיפיונים הנפשיים היא "הפסיכולוגיה העממית" --מהי פסיכולוגיה עממית? העיסוק האינטואיטיבי בייחוס מצבי נפש לזולת, בחיזוי והסבר התנהגויות הזולת על סמך מצבי הנפש שלו --ההנחה: ביסוד הייחוס, החיזוי, וההסבר הזה מונחים "כללים של השכל הישר". הוא אומר שצריך ללכת לכללים של השכל הישר, פסיכולוגיה עממית שטבועה בכולנו, שכולנו משתמשים בה כשאנו נתקלים ביצורים נפשיים אחרים. אלו מן חיזויים שנמצאים בבסיס של יכולתנו להבין בני אדם אחרים. יש במצגת ובספר מס' דוגמאות לכללים של פסיכולוגיה כזו. אלו כללים פשוטים שמדריכים אותנו בייחוס, חיזוי והסבר של מצבים נפשיים.

סיכום ביניים

--יצור נפשי מאופיין באמצעות רשת מסוג מסוים של קשרים בין מצבים פנימים, קלטים, ופלטים; מצבי נפש מאופיינים על ידי "מיקומם" או תפקידם ברשת הזו. --תיאור הקשרים בין מצבי נפש, קלטים חושיים, ופלטים התנהגותיים הוא תיאור הסדירויות על פיהן מתנהלים המעברים בין המצבים השונים; זהותו של מצב נפשי כמצב הנפשי שהינו (ככאב, כהאמנה שמחר ירד גשם) ניתנת על ידי תיאור התפקיד הסיבתי שלו במערכת - שמתווך בין קלטים חיצוניים, מצבי מערכת פנימיים נוספים, ופלטים התנהגותיים.

שתי הערות שצריך לתת:

--כולם יגידו שהמדחום אינו יצור נפשי. השאלה למה. לפי פיזיקליסט סוג זה אינו נפשי, כי אין לו מח. לפי הפונקציונליסט זה לא מאחר שאין לו מח, אלא מאחר שאין לו מערך מצבים מורכב מספיק, אין לו מערכת פונקציונלית מורכבת מספיק. --השאלה היא מה זה "מורכב מספיק", ונגיע לזה בסוף היחידה כשנדבר על 'מבחן טיורינג'. כרגע נאמר שיש סף מסויים של מורכבות שברגע שעוברים אותו אנו יצורים נפשיים

להבין את המונח "כאב" מחייב

--להבין את המונח "כאב" מחייב להבין את מה שניתן באמצעות ההגדרה של הפסיכולוגיה העממית. מי שבאומרו שאורי חש כאב אינו מבין שאורי נמצא במצב פנימי שנגרם מפגיעה ברקמות ושאורי רוצה להיפטר ממנו - לא הבין למה הכוונה בייחוס כאב, ואינו שולט במושג כאב

מה הקשר בין מערכת פונקציונליסטית כזו, לבין המח.

. יש קשר בין הדברים, אבל הוא לא הכרחי. מרבית הפונקציונליסטים חושבים שהמערכת הנפשית ניתנת למימוש גם, ואולי בעיקר, במערכת של מח. אז יש לנו את אותו מערך פונקציונאלי שראינו קודם, ובכל מצב פנימי אנחנו רק מוסיפים מימושים נוירונליים מסויימים, שאולי מבטאים את המצב הפנימי הרעיון הוא שהמצבים המוחיים ממשים איזשהו תפקיד שמתפקד כמו הדפוס של הפונקציה.

אולם יש קירבה מסוימת לביהביוריזם

אולם יש קירבה מסוימת לביהביוריזם: גם פונקציונליזם עממי/אנליטי וגם ביהביוריזם הן השקפות אנליטיות, שעוסקות במשמעות המונחים הנפשיים ואשר מגדירות אותן גם באמצעות הקשר להתנהגות

מכאן עולה

אי אפשר לאפיין תכנית של מכונת טיורינג איפיון ביהביוריסטי (על ידי הקלט והפלט בלבד).

יש שתי גרסאות כדי לקבל את הסדירויות של המצבים הנפשיים.

אמרנו שהפסיכולוגיה היא המספקת את תיאור רשת הקשרים הדרושה לנו ע"מ לזהות את הסדיריות והסוגים הנפשיים. --לאן נפנה כדי לקבל את הסדירויות הללו? אל התיאוריה הפסיכולוגית --לפי הפונקציונליזם מצבי נפש מאופניים על פי התפקיד שלהם בחייו הנפשיים של היצור הנפשי כפי שתפקיד זה מתואר על ידי התיאוריה הפסיכולוגית שחלה על היצור. --השאלה: מהי התיאוריה הפסיכולוגית שאמורה להוות את הבסיס לאיפיונים של המצבים הנפשיים? כאן חלוקות הדעות: ---יש הטוענים שהתיאוריה הפסיכולוגית שאמורה להוות את הבסיס לאיפיונים הנפשיים היא "הפסיכולוגיה העממית"; יש הטוענים שהתיאוריה הפסיכולוגית שאמורה להוות את הבסיס לאיפיונים הנפשיים היא "הפסיכולוגיה המדעית".

הקישור בין הנפש למח

אנו רוצים לשמור על הקישור בין הנפש למח. וזאת מבלי להקלע לשוביניזם של החומר.

אנחנו נזהה את התכונות הנפשיות עם

אנחנו נזהה את התכונות הנפשיות עם תכונות פונקציונליות של מצבי מח מסויימים. אין כאן טענה לגבי המשמעות של המונחים כמו בפונקציונליזם העממי.

מודל המחשב של הנפש

באופן כללי: "היחס בין הנפש למוח הוא כמו היחס בין התוכנה של המחשב לחומרה שלו" או: "המח הוא מחשב". רבים מאיתנו לא ימצאו את המחשבה הזו כזרה לנו לחלוטין. המחשבה הזו עולה ברגע שאנו חושבים על המחשב, ורואים שניתן לתאר את אותו דבר בשתי רמות - רמת החומרה שלו (ממה הוא עשוי, נתונים טכניים וכו'), ומצד שני ניתן לתאר את אותו מחשב עצמו לפי הפונקציות שהוא מריץ (התוכנה שלו). אנו מתארים אותו בשתי דרכים שונות, שיש להן תלות א-סימטרית - בשביל להריץ תוכנות צריך שתהיה חומרה מספיקה, ומצד שני תוכנה יכולה להתממש על מחשבים מסוגים שונים. תוכנות מחשב ניתנות לריבוי מימושים. (אין זהות בין תוכנה לחומרה). זה כבר נותן לנו קצה חוט להשוואה (של ריבוי המימושים).

אפיון של מצב מכונה הוא לעולם אפיון יחסותי

ביחס למה שמופיע על הסרט, למצב הפנימי, ולמעברים שהיא צריכה לעשות לפי התוכנה. כדי להסביר מהו מצב פנימי אחד צריך להסביר מהם כל שאר המצבים שיש. האיפיון חייב להיות אפיון הוליסטי, שלוקח בחשבון את כל המצבים.

דבר שני הוא ש

דבר שני הוא שהמבחן הזה הוא מבחן שבודק רק התנהגות, ולא משהו פיזיקלי. המבחן מנתח רק קלט פלט של המערכת, ולא נכנס לתוך המערכת עצמה.

דוגמה לאפיון - מורה

האפיון הפונקציונליסטי הוא מופשט במונחים של תיאור התפקיד שלו במערכת למשל, אם ניקח משהו לא נפשי, אם מישהו הוא מורה, השאלה מה זה אומר שהיא מורה היא שאלה שניתן לענות עליה לפי על האינטראקציה שלה עם כל המערכת - תלמידים, מנהל, מפקח וכו'. הוא מורה כי הוא מלמד בשיעור, נותן ציון וכו' וכו'. כל המערכת דרושה ע"מ להסביר מה זה מורה, ולהסביר שמישהו ספיציפי הוא מורה. האפיון של מורה הוא תמיד יחסי - תמיד ביחס לתפקידים שהדבר ממלא במערכת. לכן גם התכונות של הדברים באמצעותן אנו מתארים את התפקיד הזה הן לא תכונות אינטרניות של הדבר, אלא אפיון יחסי למערכת. התכונות האינטריזיות שלה (גובה, צבע עיניים וכו') לא רלוונטי לכך שהיא מורה. בנוסף האפיון הזה הוא אפיון הוליסטי (מהמילה מכלול, כוליות). כדי להסביר מה זה להיות מורה, צריך להבין את כל המערכת כולה. גם במערכת הנפשית יש לנו אותו מצב כמו עם מורה. כדי להגיד מצב נפשי, צריך לתת את התיאור של התפקיד שלו ביחס למערכת הכללית. האפיון הזה הוא יחסותי ולא פנימי (אינטרינסי). אולי יש לו גם מהות פנימית (כמו למשל מצב מוחי כלשהו), אבל זה לא מה שמאפיין אותו במערכת, מה שמקנה לו את הזהות כמצב נפשי. האפיון הזה הוא הוליסטי, כי צריך לתאר את כל המערכת בשביל להבין מצב אחד.

הביקורת הזו אומרת ש

הביקורת הזו אומרת שמודל המחשב של הנפש אינו אמיתי. כלומר, לא ניתן לומר שחשיבה מתמצית בחשיבה צורנית, שעיקרה מניפולציה בסמלים פורמליים. חשיבה היא לא רק תהליכי חישוב (מעבר מתא לתא, או מעבר ממצב מכונה למשנהו). הטענה היא שהרצת תוכנה שכזו, מוכרבת ככל שתהיה, לא מספיקה כדי לכונן חשיבה.

ביקורת החדר הסיני

הביקורת הזו היא ביקורת נחמדה, אבל דורשת מעבר על כמה סוגיות ע"מ להבין אותה. מהו מבחן טיורינג? מהו הקשר בין מבחן טיורינג לפונקציונליזם? ביקורת החדר הסיני של ג'ון סירל.

הדבר הראשון זה שהוא מניח ש

הדבר הראשון זה שהוא מניח שלשוניות היא קריטריון לחשיבה. זה כבר שוביניזם מסויים, כי אנו מונעים מיצורים בלי שפה לעמוד בתנאי המבחן הזה. (אנו מניחים שלשון היא משהו הכרחי לחשיבה).

הדוגמה המאוד יפה לזה היא היפוך ספקטרום הצבעים.

הדוגמה המאוד יפה לזה היא היפוך ספקטרום הצבעים. שני אנשים שרואים משהו ירוק, אנחנו עדיין יכולים לחשוב שלאחד זה באמת מופיע כירוק, בעוד לאחר הוא מופיע כאדום. זאת למרות שהם מתנהגים אותו דבר ביחס לצבע (הם לא יודעים כלל שהם חווים זאת הפוך). אם אנו מקבלים את האפשרות הזו, אזי יכול להיות הבדל בין שני יצורים זהים פונקציונלית. לא עברנו על טיעון נוסף כנגד הפונקציונליזם מהקוואליה, שהוא מתוך הקוואליה הנעדרת (שאומר שיכול להיות יצור בלי קוואליה).

מה שמשייך מצב נפשי מסוים לסוג הנפשי שלו

הוא התפקיד הסיבתי שהוא ממלא: הסיווג הנפשי נעשה לא על ידי החומר כי אם על ידי תיאור התפקיד הסיבתי במערכת: הסיווג הנפשי הוא סיווג על פי פונקציה במערכת

קריטריון הסיווג של מכונת טיורינג

הוא חישובי ולא חומרי: שתי מכונות טיורינג יכולות להיות זהות בסוגן, למרות שהן תהינה ממומשות בתשתיות חומריות נבדלות. שתי מכונות טיורינג הן מאותו סוג: אם ורק אם הן מבצעות את אותם חישובים באותן דרכים - לפי אותם כללי מעבר. זהות המכונה נקבעת על פי שלבי הפעולה הפנימיים שלה ולא רק במונחים של קלט-פלט (גירוי/תגובה).

הטיעון הזה לוקח אותנו חזרה ל

הטיעון הזה לוקח אותנו חזרה לתיזת ריבוי המימושים של הילארי פנטם. השאלה היתה מה משותף לכל היצורים הנבדלים פיזיקלית שמקנה להם חברות במועדון ה'נפשיות'.

שימו לב

הטענה היא שידיעת כללים מהסוג הזה מונחת בבסיס היכולת שלנו לייחס ייחוסים נפשיים לזולת, להסביר ולחזות את התנהגותו. כללים אלו מהווים את התיאוריה של הפסיכולוגיה העממית: אולם אין מדובר בתיאוריה שיטתית אלא בתפיסה של השכל הישר לגבי הנפש ופעילותה. וגם: הידע שלנו את הכללים אינו בהכרח מודע ומפורש כי אם מובלע

מצבי נפש הם מצבים נפשיים, שממלאים פונקציה מסויימת בגוף, ומימוש של הפונקציה הוא מה שעושה אותם למצבים נפשיים מסוג מסויים (מסוג כאב/הנאה וכו').

הפונקציה זה בעצם תיאור התפקיד שניתן לנו באמצעות תיאור הרשת הסיבתית של ההתנהגות. ניתן לומר שהפרטים הנפשיים מאופיינים ע"י הפונקציונליות שלהם, וכן הסוגים הנפשיים מוגדרים לפי הפונקצונליות שלהם. נעבור לדוגמה שתסבר את האוזן, למרות שהיא קצת פשטנית. במצגת יש מקטע של המערכת הנפשית, באמצעותו ניתן לראות מה זה מצב נפשי לפי הפונקציונליזם.

הפונקציונליזם האמפירי עוסק ב

הפונקציונליזם האמפירי עוסק פסיכולוגיה קוגניטיבית, שעוסקת גם במצבים נפשיים לא מודעים, ודרכי עיבוד מידע שאנו לא חשופים אליהם כשאר המצבים הנפשיים. לכן, הוא נקרא גם 'פסיכולוגיית עומק' - כי הוא עוסק במצבים שבחוויות היום-יום לא מגיעים אליהם.

מבנה הטיעון:

הפונקציונליזם מבקש למצות את היסוד הנפשי. הפונקציונליזם לא מצליח להכיל את המכוונות. לכן, הפונקציונליזם לא ממצה את היסוד הנפשי.

הסבר שיוך פונקציונליזם

הפונקציונליזם, בהיותו עמדה מופשטת המדברת על מעברים בין מצבים, כמובן שהוא מקבל את תיזת ריבוי המימושים. התכונות הנפשיות הן תכונות פונקציונליות מופשטות, שיכולות להתממש ביותר מדרך אחת. כלומר, פונקציונליזם מתיישב עם פיזיקליזם פרט בלעדי. הוא רק אומר לנו מה התכונות הנפשיות אומרות, מה הן עושות, ולא מה הסוג שלהן. היא מתארת אותם רק בתיאור התפקיד הפונקציונליסטי שלהם. ייתכן בהחלט שהן משהו מוחי. (כמו שמורה הוא מי שמלמד, וזה לא אומר לנו אם זה מורה גבר או אשה וכו'). יש רק להיזהר - אנו מתייחסים בקורס לפונקציונליזם כעמדה שפרשנית לפיזיקליזם פרט בלעדי, מאחר שהיא תורה מופשטת היא יכולה להתיישב גם עם דואליזם. אולי הפונקציונליסטיות לפי מה שאמרנו (שהיא פירוש לפיזיקליזם פרט בלעדי) הוא דוגמה לתכונות לגיטימיות מנקודת מבט פיזיקלית, אבל זה יכול להתיישב עם דואליזם. בהתאם לזה, יש לדון איזה עקרון נסמכות הם יקבלו. הפונקציונליזם לא יקבל את העקרון ההופכי, ויש לדון האם הוא יקבל את עקרון הנסמכות של הנפשי על הפיזיקלי, או גם את עקרון הנסמכות של הנפשי על המוחי. הדבר ישתנה בהתאם לגרסאות שונות של הפונקציונליזם.

ע"מ לחדד, נביא את ההגדה המלאה:

התיזה העיקרית: מצבי נפש מאופיינים על ידי מיקומם ברשת הקשרים ששוררים בין מצבי נפש למצבי נפש אחרים ובין הללו לבין קלטים חושיים ופלטים התנהגותיים (=פונקציונליזם); + רשת הקשרים הזו מתוארת על ידי הפסיכולוגיה העממית (= פונקציונליזם עממי). + הטענות לגבי האיפיונים הפונקציונלים של מצבי נפש קובעות את המשמעויות של המונחים הנפשיים: זוהי תיזה אנליטית עד ל + הראשון ההגדרה היא של פונקציונליזם בכלל, ומה-+ יש את ההגדרה הייחודית של הפונקציונליזם העממי. הטענה של הפונקציונליסט העממי היא שהאיפיונים הפונקציונליים של הפיסכולוגיה העממית קובעים גם את המשמעות של המצבים הללו בשפה. זוהי תיזה אנליטית. יש כאן גם תיזה באשר למשמעות הלשונית של מונחים נפשיים. זה שזה אנליטי אומר שהפסיכולוגיה העממית היא הקובעת את המשמעות של המושגים הללו.

התכונות הפונקציונליסטיות הן יחסיות לכל שאר המערכת

התכונות הפונקציונליסטיות הן יחסיות לכל שאר המערכת. אבל לקוואליה אנו מתייחסים בפני עצמו, בלי קשר למערכת כולה (הכאב פשוט כואב, בפני עצמו). מאחר שהתכונות הקוואליה הן אינטריסיות, אזי הן לא נכללות ברשת הפונקציונלית.

איפיון של מצב חישובי הוא מופשט

התכונות הפיסיקליות של מצב שמממש מצב של מכונת טיורינג כשלעצמן אינן מהותיות לאיפיונו כמצב-מכונה שהינו: רק התכונות היחסותיות שלו מהותיות. מכונת טיורינג ניתנת לריבוי מימושים.

מהות היסוד הנפשי היא שיש יישות פונקציונלית -

יש לה מצבים שונים, והם מקיימים ארגון פונקציונאלי מסויים ביניהם.

יש להדגיש ולומר

יש להדגיש ולומר שמדובר לאו דווקא בתיאוריה הפסיכולוגית הנפוצה בדורנו, אלא בתיאוריה הפסיכולוגית האידיאלית.

כלומר, גם אם אתה עובר את מבחן טיורינג לחשיבה בסינית, זה לא אומר ש

כלומר, גם אם אתה עובר את מבחן טיורינג לחשיבה בסינית, זה לא אומר שאתה יודע לחשוב בסינית. יש משהו במבחן שהמבחן לא מצליח ללכוד. מה חסר? למה הרצת תוכנה כזו לא מספיקה ע"מ שנאמר שיש פה חשיבה?

כמו שניתן לראות, אין כאן הבדל רדיקלי בין שניהם

כמו שניתן לראות, אין כאן הבדל רדיקלי בין שניהם. כלומר, יש הבדל מהותי, אבל עדיין יש דברים משותפים בין שני התיאורים. ניתן לראות שהפונקציונליסט האמפירי פונה לדברים שהפונקציונליסט העממי לא יכול לדבר עליהם, כי הם לא חלק מגוף הידע של הפסיכולוגיה העממית

כעת, נשאלת השאלה מה חסר במכונה מורכבת כזו שבגללו היא חסרת חשיבה

כעת, נשאלת השאלה מה חסר במכונה מורכבת כזו שבגללו היא חסרת חשיבה. זה מוביל אותנו לטיעון החדר הסיני של ג'ון סרל. ג'ון סרל הוא אמריקאי, ואינו יודע מילה בסינית. מכניסים אותו לחדר המחובר לבוחנים סינים בחדר השני. נותנים לו 3 חבילות שונות של סמלים בשפה הסינית. אומרים לו שיש חבילה אחת שמסמלת סיפור, חבילה עם שאלות, וחבילה עם תשובות לשאלות שהוא נשאל. כעת, נותנים לג'ון סרל כללים באנגלית שמאפשרים לו לתת כתשובה לשאלות בסינית את הסימניות הסיניות הנכונות. (כל פעם שאתה רואה קשקוש סיני כזה, תוציא קשקוש כזה). מאחר שהוא יכול ללמוד את הכללים, הוא יכול לעבור את המבחן ולהשיב תשובה לכל שאלה. בעצם, ג'ון סרל מצליח לעבור את המבחן על חשיבה בסינית, וזאת למרות שהוא לא מבין מילה בסינית.

כפי שנראה ביחידה, יש שני דפוסים כללים של טיעון שמנסים ללכת בכיוון הזה.

כפי שנראה ביחידה, יש שני דפוסים כללים של טיעון שמנסים ללכת בכיוון הזה. הטענה המשותפת היא שיכולים להיות שני יצורים זהים פונקציונלית, אבל שונים קוואליטטיבית (מבחינת הקוואליה).

מהו מבחן טיורינג?

מבחן שנועד לקבוע אם מערכת מסוימת ניחנה ביכולות חשיבה (ומכאן בנפשיות) - מבחן מעשי לקביעת סף המורכבות שנדרשת ממערכת כדי שנייחס לה חשיבה -מהלך הבחינה: "משחק החיקוי" --שימו לב: מחשב שעובר - סימן שחושב; אך מחשב שנכשל - זה לא סימן בהכרח שאינו חושב!

מדובר אם כן בפניה ל

מדובר אם כן בפניה לתיאוריה אמפירית, שמעמדה הוא בגדר השערה: תכונות נפשיות זהות (סינתטית) עם תכונות פונקציונליות של מצבי מוח מסוימים.

מכונות יכולות לחשוב (ואנחנו מכונות כאלה). אבל החשיבה היא

מכונות יכולות לחשוב (ואנחנו מכונות כאלה). אבל החשיבה היא לא רק בגלל הרצת תוכנה מתוחכמת. לתוכנה בלבד שעושה מניפולציה חסרה ההבנה. לכן מי שפועל לפי סמלים צורניים לא באמת חושב. לכן, הביקורת על הפונקציונליזם היא שהוא לא ממצה את החשיבה. יוצא, שתיאור פונקציונליסטי של חשיבה מאבד, או לא לוכד, את ההבנה של המשמעות והמכוונות. במפגש הבא נדבר על מכוונות. יש כמובן המתנגדים לטענה הזו של סרל.

הגרעין הקשה של הבעיה הפסיכופיזית מתפרק מנשקו

מעבר מהשאלה "ממה זה עשוי?" לשאלה "מה זה עושה?" פונקציונליזם מתנגד לפיסיקליזם-סוג; מתיישב עקרונית עם דואליזם; אך מרבית הפונקציונליסטים מחזיקים באונטולוגיה מטריאליסטית ומכאן שמחזיקים בפיסיקליזם-פרט בלעדי ומחוייבים לעיקרון נסמכות הנפשי על הפיסיקלי

מצבי נפש מאופיינים על ידי

מצבי נפש מאופיינים על ידי מיקומם ברשת הקשרים בין מצבי נפש לבין עצמם, קלטים חושיים ופלטים התנהגותיים (=פונקציונליזם) + רשת הקשרים היא זו שמתוארת על ידי הפסיכולוגיה האמפירית.

מצבי נפש הם

מצבים פנימיים שממלאים פונקציה או מממשים פונקציה מסוימת. הפונקציה הזו ניתנת באמצעות פנייה לרשת הקשרים המסועפת בין מכלול המצבים, והגירויים וההתנהגויות (הפרטים הנפשיים ממלאים פונקציה סיבתית: "פונקציונליזם פרט")

מדוע חשיבה אינה מתמצה בתהליכים צורניים שכאלה? מדוע הרצת תוכנה בלבד לא מספיקה?

משום שחשיבה כרוכה גם במכוונות (אינטנציונליות), במשמעות, ובהבנה. כל אלו לדעת ג'ון סירל אינם יכולים להתכונן מתוך מניפולציה בסמלים צורניים.

שקילות קלט-פלט

מתיישבת עם נבדלות בין מכונות טיורינג (=עם נבדלות התוכנה). שקילות קלט-פלט אינה מספיקה עבור זהות במכונות טיורינג; אך זהות במכונות טיורינג מחייבת גם שקילות קלט-פלט

מצבים פרטיקולארים במערכות.

נגיד ששני מצבי מכונה הם מאותו סוג, אם שתי המכונות בכללן מממשות את אותה טבלת מכונה (כלומר, את אותה מערכת), וששני המצבים הספציפיים תופשים את אותו מקום במערכת.

פונקציונליזם וקוואליה

נעבור בזמן הקצר לדבר על הביקורת של פונקציונליזם וקוואליה. דיברנו כבר לע קוואליה. כעת אנו אומרים שאף שהפונקציונליזם מתיימר ללכוד את היסוד הנפשי, הוא לא מצליח ללכוד את הקוואליה.

חשוב לשים לב במכונה שהיא יכולה לעשות את אותו חישוב בדרכים שונות.

ע"י אלגוריתמים נפרדים שמחשבים את אותה תוצאה מאותם נתונים. כמו שני אוטובוסים - יכול להיות שאוטובוסים יגיעו לאותה נקודה במסלולים שונים. דבר זה ייתכן גם במח - כמה דרכים לפתור את אותה בעיה. שקילות קלט פלט (מאותה נקודה מגיעים לאותה נקודת סיום), לא אומרת שהם עוברים את אותו מסלול. זה לא חייב להיות אותו מצב נפשי שמחבר ביניהם. יכולות להיות שתי מכונות ששקולות בפלט קלט שלהם, אבל הן לא מצייתות לאותה תוכנה, והן לא מכונות זהות. מה שיוצא שדיבור רק על הקלט פלט לא נותן איפיון מלא של מערכת החישוב, או של המערכת הנפשית. זה אומר שהביהייביוריסטים לא מספיקים עם 'הקופסה הריקה' שלהם.

פנטם אומר

פנטם אומר שפיזיקליזם סוג לא עובד, כי לא סביר שיש תכונה פיזיקלית שמתקיימת אצל כולם. הוא גם אומר שהביהייביוריזם לא סביר (בעיקר בגלל הטיעונים נגדו, כגון טיעון הסופר-סופר ספרטנים שלו).

נקודה חשובה

קריטריון הסיווג, שעושה 2 מכונות טיורינג לאותה מכונה, הוא לא זהות בחומר שלהם, אלא זהות בכללי החישוב שהן עוברות. מצד שני, אם יש שתי מכונות זהות פיזיקלית, נרצה לומר שבהכרח הן מממשות את אותם כללי מעבר. הקריטריון הוא לא פיזיקלי, אלא חישובי. וגם: שני מצבי מכונה הם מאותו סוג אם ורק אם: (1) רשתות הקשרים של המערכות שאליהן שייך כל אחד מהם זהות במבניהן; ו (2) הם תופסים מקומות זהים ברשתות אלה.

שתי ביקורות נוספות הן בעיות

שתי ביקורות נוספות הן בעיות 1. הקלט והפלט 2. בעיית התוכנה. שתי הבעיות הללו מבקשות להראות שיש משהו בעייתי בפונקציונליזם עצמו. בעיית הקלט והפלט מנסה להראות שלמרות שהוא מנסה להתחמק מהשוביניזם, הפונקציונליזם לא מצליח לחמוק ממנו ולא להגיע לליברליזם מופרז. בעיית התוכנה מנסה להראות בעיה יותר בסיסית בפונקציונליזם.

שתי גרסאות של פונקציונליזם

שתי הגרסאות נובעות מהשאלה לאן נפנה כדי לקבל את הסדירויות הנפשיות עליהן דיברנו. בעצם אנו פונים לפסיכולוגיה ע"מ שתספק לנו את הכללים הללו, והשאלה היא לאיזה תורה פסיכולוגית עלינו לפנות. עכשיו נגיע לשתי גרסאות של הפונקציונליזם. אחרי זה נדבר על ביקורות על פונקציונליזם.