מבוא לאנתרופולוגיה

משקפי תרבות

"לכל אדם יש משקפי תרבות שבלעדיהם הכל מטושטש" האדם לפעמים כובש משקפיים של התרבות שלו ורואה את התרבות שאליה הוא נכנס דרך התרבות שלו.

המסקנה לגבי הכלכלה בשבט האמאטננגו

הקהילה הזו מפעילה מגוון מנגנונים שהמטרה שלה היא לצמצם עושר ולבלום דברים בדרך להתעשרות כלכלית. הם כן מפעילים התארגנות כלכלית רציונלית- יש להם חשיבה רציונלית והם חושבים איך להשקיע ולהניב את המשאבים שלהם על מנת לייצר רווח,אבל הרווח שלהם הוא עד גבול מסוים. יש מין תקרת זכוכית שהיא הרף שהם מגיעים אליו בהיבט הכלכלי. v נש טוען שהם בוחרים להיות פחות עשירים, כלומר זו בחירה, להגיד שעושר הוא תלוי תרבות זאת יחסיות תרבותית.

הסתגלות- הקצאה מחדש

הקצאה מחדש- חליפין של מצרכים זורמים למקום מרכזי ושם הם ממוינים, נספרים ומחולקים מחדש. סיבות: - הפגנת עושר לשם ביסוס מעמד השליט. - הבטחת רמת חיים הולמת לתומכים. - הקמת בריתות מחוץ לגבולות הטריטוריה.

פונקציונליזם מבני (סטרוקטוראלי). בראון

הקשר בין מבנים חברתיים ואת הדרכים שבהן הם פועלים יחד כדי לשמור על שיווי משקל ויציבות חברתית, בהתחשב בהשפעה של מבנים אלה על המערכת החברתית הגדולה יותר.

הרמה המבנית בשבט האמאטננגו

הרמה המבנית · הגבלה של קרקע- העושר שלהם מוגבל מלכתחילה בעקבות רמה טכנולוגית נמוכה, אין רמת פיתוח גבוהה והרמה יחסית פשוטה- כמות מוגבלת של קרקע. · כלכלה של גודל- נתונים למגבלה מבחינת יצור כלי חרס, כוח אדם מוגבל תלוי במצב המשפחה · מנגנון הורשה בליטרלי- כשהאב נפטר הנשים והגברים מתחלקים בנכסים שווה בשווה, כתוצאה מכך כל אחד מקבל מעט ומוגבל. לעומת החברה המערבית שכאן · שירות ציבורי הגובה זמן עבודה ללא תגמול כספי- על מנת שהם לא יצברו עוד אושר, הם נמצאים בתפקידים ציבוריים ולוקחים חלק בקהילה בלי לקבל שכר. · מוסד "האלפרז"- הקהילה מזהה מי האנשים שצברו הכי הרבה אושר ואז מטילה עליהם להיות אלפרז: ארגון חגיגה גדולה שכל העודפים שהם הרוויחו ילכו לחגיגה זו, בין אם זה כלי חרס, אוכל וכו'. יש מוסד חברתי שתפקידו לרוקן את האדם מרמת האושר שלו. · סנקציות- במידה והאנשים לא מסכימים להיות אלפרז מטילים עליו סנקציות של כישוף, רכילות ועד איום בגירוש.

מטריאליזם תרבותי

-הגישה האקולוגית מתעניינת בין התרבות לקשר של סביבה- כלכלה, דמוגרפיה, תנאים, אקולוגיה, בע"ח וכו'. סביבה במובן האקולוגי. - התרבות היא מנגנון הסתגלות לסביבה, יחד עם התפתחות הסביבה הדפוסים התרבותיים יעוצבו וייווצרו גם תופעות תרבותיות. התרבות היא זו שמסתגלת לסביבה בעקבות הטבע. -כל נוהג תרבותי שהוא לא הסתגלותי, שהוא לא בהתאמה לתנאים הכלכליים המשתנים, בשלב מסוים הנוהג יעלם בעקבות האילוצים הסביבתיים. לדוגמא מנהג אכילת בשר, בעקבות האקלים והכלכלה לא בטוח שהמנהג הזה יחול בעוד כמה שנים. -המטריאליזם התרבותי הוא זה שקובע את התרבות, תרבות נוצרת בעקבות תהליכים אקולוגיים שקרו במהלך ההיסטוריה.

הגישה האבולוציונית

1. מאגיה - אמונה של חברות פשוטות שמאמינות בכוח של האדם להשפיע על המציאות (כישוף וכו'). לדוגמא אם אין גשם אנחנו נרקוד את ריקוד הגשם ודרך פעולה זו יירד גשם. 2. דת- השלב הבא אחרי מאגיה, דתות שמעוצבות עם אמונות ופרקטיקות, יש מערכת חוקים של איסורים וחובות. 3. המדע- הסבר רציונלי וכלי חקירה המוכיחים את חוקי הטבע המדויקים

מנינג נש שאלת מחקר

o מדוע יש הבדל בין משקי הבית בקהילה בתפוקת הייצור של כלי החרס ואלו גורמים קובעים את רמת הייצור? הרי ברמת המקרו לכולם יש גישה לאותם משאבים וחומרים, ואם כך הציפייה שכל משקי הבית ייצרו את אותם כמות של כלי חרס, אך יש הבדלים משמעותיים בין משפחה למשפחה, אז נשאלת השאלה למה? o מה הקשר בין כלכלה, חברה ותרבות?

ביקורת על הגישה של הסטרוקטורליזם של שטראוס

· ההקשר 'הולך לאיבוד' והמשמעות האמיתית שלו הופכת לנושא מחקר מדעי. · ההיבטים של ערכים חברתיים, פוליטיים רגשיים ופילוסופים המקומיים · גירץ: ההתנגדות נוצרת ע"י תיאור מחוק. · האם יש בסיס ביולוגי?

פרטיקולריזם הסטורי

· הרעיון שלכל תרבות יש את ההיסטוריה הייחודית שלה ויש להבין אותה בהקשר ההיסטורי שלה.

יכולת הסמלה אנושית

· הרצון להכפיף סדר על העולם, לקיים סדר ודפוס מסוים. · שינוי שיגרום למערכת להסתגל ולהתאים את עצמה כדי למנוע תחושת כאוס. · האדם בעצם נבדל מהחיות בכך שהוא יכול ליצור סמלים ולהשתמש בהם. · הדוגמא הקלאסית לכך היא שפה.

אנתרופולוגיה ביולוגית

חקר האדם מההיבט הביולוגי אבולוציוני, חקר פרימטים (יצורים שאינם אדם כמו קופים, קופיפים ובעלי אף לח) והגיוון הביולוגי של בני האדם. ג'יין גודול. יש שרשרת של התפתחות אבולוציונית החל מלפני 6 מיליון שנה בהתפצלות קופי האדם. וסופה, לפני 70 אלף שנה של היציאה של ההומו ספיאנס מאפריקה.

נ' המבט של לורה בוהאנן בג'ונגל

לורה התנהגה באתנוצנטריות כי היא חשבה שהתרבות המערבית מלומדת ומבינה יותר מהתרבות השבטית, ובסיפור השבט תיקן אותה מלא פעמים וטען שהדעות בסיפור שגויות

פירוט של מה טקס יוצר

· מנגנוני מיקוד - יש זמן מסוים להתרכז במשהו מסוים. לא נחשוב על השואה בחיי היום יום. · אמצעי זכירה- מסע טקסי עם המון מרכיבים ודרך החוויה נזכרים בסיפורים ובמשמעות. תרבויות זוכרות לא רק באמצעים אנליטיים אלא גן בעזרת החוויה, ההשתתפות והגוף כמו קריאה מההגדה ואכילת אוכל מתאים. · אמצעי לבחירה ובקרה של חוויות- אנחנו בוחרים חוויות עם גבולות מסוימות ואז מבקרים אותן. · מסגרת- מרכיבים של התנהלות טקסית בחיינו, איך הטקס מקנה לנו מסגרת והזדמנות להתנהג בצורה מסוימת, מה שמוביל לסעיף הבא: · התניות- טקס יוצר התניות , אנחנו נפעל לפי הציפיה שיש בטקס, נשמח, נצחק או שנהיה עצובים וכו'.

מאפייני תרבות

· משותפת לקבוצה- אין תרבות ליחיד. אנחנו נמצאים בשיחה מתמדת עם אנשים אחרים, התרבות נוצרת ממפגש עם אחרים, וכשאנחנו לא נפגשים עם אחרים- נוצרת תופעת "ילדי פרא". · נלמדת- דוגמה: ילדי פרא- "מוגלי"- מקרים בהם ילדים אומצו ע"י קופים / בע"ח, ילדים שעברו התעללות ולא נחשפו לחברה. מצב קשה עד בלתי הפיך. האופן התרבותי משליך עד להיבט הביולוגי- ילדים כאלו יכולים להראות סימנים של פיגור.ץ · משולבת- היבט אחד יכול לגרום לשורה של שינויים בהרבה מקורות אחרים כמו טלפון בדור שלנו או גרזן בתקופת האבן · מסתגלת- יחס בין תרבות לסביבה, סוגי מזון. יחס בין תרבות לסביבה, סוגי מזון. אנחנו מושפעים מהסביבה ומהתכתיבים שבה, וגם משנים את הסביבה. ככל שהטכנולוגיות מתפתחות נשנה את זה בצורה טובה. לדוג'-דובאי, שבה גם כשיש 50 מעלות, בונים בתים שאפשר לחיות בהם עם מזגן ואמצעי קירור נוספים. דוג' נוספת- מזון- קרבה לים/לסוג מזון מסוים משנה את תפריט המזון שלנו. דוג'- הקור והלובן בסקנדינביה מאפשר בנייה מסוג שונה- חלונות גבוהים, לבנים. תרבות יוצרת סדר- סמלים, טקסים, נורמות, ערכים. כשאנחנו נולדים אנחנו נזרקים אל העולם הגדול, הלא מסודר. התרבות "מסדרת" לנו את המציאות- השפה בה נדבר, בר

אינדוקטיבי באנתרופולוגיה

אינדוקטיבי- בוחנים את המציאות ורק מתוך מה שמצאנו אנחנו יוצרים את התאוריה.

יחסיות תרבותית

גישה סובלנית, המעודדת הבנה של התרבות הזרה, ואמון כי כל תרבות טובה עבור מקיימה.אם כי, תמיד החוקר/הצופה ישאר סובייקטיבי באופן בלתי מודע, היות ולעולם יתפוס את העולם , ע"פ המשמעויות שתרבותו העניקה להם.

הגישה הסמלית (הגירצינאנית)

גישתו של גירץ מדגישה את ההבנה של תרבויות באמצעות פרשנות של סמלים, משמעויות והבנות משותפות בתוך חברה. הוא האמין שתרבות היא מערכת של סמלים שאנשים משתמשים בהם כדי להבין את עולמם ולתקשר אחד עם השני.

המסקנה של גלקמן ופריצרד בנוגע לשבט האזנדה

גלקמן אומר שלכישוף ולמדע יש את אותה המטרה, זו דרך להבין את העולם, אפשר להבין אותו דרך "משקפיים מדעיות" ודרך "משקפיים של כישוף". הכישוף נועד להבין דברים ולנבות לעיתים את מה שיקרה לנו.

הדיבוק בגישה הפונקציונלית של מלינובסקי

המחקר מצביע על כך שרוב המקרים שנכנסים למצבי "טראנס פסיכוטי" הם נשים. הסיבה- מצב "טראנס פסיכוטי" הוא מסלול נוח לבטא דחק ולזכות בטיפול. הדחק יושב ואוכל אותנו וצריך להיות מתועל למקום- ממד תרבותי חזק. לכן, כשנכנס במישהי הדיבוק- היא יכולה לקלל את ההורים, את הרב, מתנהגת בצורה חייתית. זה לא בשליטה, הבחירה "לשלוף" את הדיבוק אינה מודעת, אבל התיעול עצמו מתבצע. הדיבוק עונה על הצרכים של הפרט.

כלכלה מודרנית

הנחת יסוד של תופעת המחסור, יש פער בין הצרכים לבין האמצעים לסיפוק הצרכים. האדם הוא אינדיבידואלי שפועל בצורה אוטונומית לסיפוק צרכיו. יש רציונליות אינסטרומנטלית. חוקרים טוענים שתופעה זו היא לא אוניברסלית - זו תופעה תלוית תרבות, יש תרבויות שהתודעה שלהן שונה בקשר. האינדיבידואל הוא לא יחידה כלכלית שחושבת רק על עצמה, הוא כפוף למחויביות ערכיות, הכלכלה היא לא מוסד עם חוקיות משלו, אלא מוסד השזור עם מוסדות חברתיים אחרים כמו משפחה.

הגישה הפסיכולוגית, מחלות נפש הן-

הפרעות נפשיות חמורות זהות בסימפטומים בתרבויות שונות. אך ישנן גם הפרעות תלויות תרבות. ייתכן שנבחר בהפרעה נפשית מסוימת בתרבות מסוימת. למשל, בחברות חרדיות יש יותר OCD ואילו בחברות חילוניות יש יותר חרדה ודיכאון.

אתנוגרפיה

הצפייה הישירה, ממקור ראשון, בהתנהגות יומיומית של חברה או קבוצה של אנשים בעלי מכנה משותף.

הסתגלות

תהליך שבאמצעותו בני אדם מתאימים את עצמם לתנאי הסביבה בה הם חיים, תוך כדי קיום יחסי גומלין עם מרכיבי הסביבה, ובכלל זה שינוי הסביבה.

עסקאות שוק

מהלכים של קניית סחורות ועליית מחירים בעקבות היצע וביקוש (כמו סערת הרולאפס או ארטיק פיסטוק ב2023 או עליה במחירים כשיש צורך במשהו בתקופה מסוימת)

שאלת המחקר של גלקמן

מהם קווי הדמיון והשוני בין ההיגיון המאגי האפריקאי לבין ההיגיון המדעי-מערבי? ומה מקור ההבדלים - פיזי או פסיכו-תרבותי?

מה דומה בין מיסטיקה למדע? גלקמן ופריצרד

מיסטיים לא ניתנים להבנה מבחינה מוסרית או פוטרים אנשים מחובות מוסריות. כלומר, אם אדם עושה מעשה לא מוסרי כמו גנבה, הוא לא יכול להאשים את זה בכישוף או במדע- אנשים לא יכולים להגיד שבגלל שיש להם מספר כרומוזומים הם עשו מעשה מסוים. יש תפיסה של הקיום בחוקיות בעולם ב2 התפיסות (מדע ומיסטיקה).

תקופה לימנאלית

תקופה בה יש את מצב האמצע בין 2 ניגודים.

מה הכוונה לניגודים בחשיבה? אופוזיציות בניאריות

- לוי שטראוס- (אוניברסלי) לכל התרבויות יש מבנה החשיבה מבוסס על דיכוטומיות- זוגות של ניגודים שמתקיים מתח ביניהם. · החשיבה שלנו מבוססת על הבחנות שהן בסופו של דבר +/- . עולם בינארי של עולם מחושב: 01. יש ניגודים בסייסים: o חיים- מוות o גבר- אישה o טבע - תרבות : עד כמה הטבע הפראי אל מול התרבות והטבע המהונדס שלה? o שחור- לבן

ההיבטים של גלקמן ופריצרד

-לעומת הגישה האבולו.. הם אומרים מאגיה היא לא נחותה, אלא יש בה היגיון וערך ואפשר לשים אותה במקום מכובד- כמו שאנחנו מאמינים במדע ורואים בכך היגיון ככה שבט האזנדה. -ובראון מנסים להבין את הכישוף ויש כאן יחסיות תרבותית. בני התרבות פועלים מתוך הבנה מסוימת של העולם -המאמר כתוב בנקודת מבט שהיא אמיק, יש ניסיון להבין את הכישוף התרבות, ניסיון להבין איך הכישוף משרת את בני האזנדה ולמה הוא חשוב להם. אך גם אתיק- הם משווים את הכישוף למדע והביאו מערכת חיצונית. בנוסף, הם מביאים נק' מבט חיצונית מכיוון שהם מנחים את הכישוף לפרט ולחברה ומקשרים אותו לפונקציונליזם

הסתגלות- כלכלת מתנה

1. הדדיות / כלכלת מתנה- חליפין של סחורות ושירותים, בעלי ערך שווה פחות או יותר בין שני הצדדים. יש תחושת חוב כאשר מישהו נותן לנו מתנה. יש חברות שיש שכר חליפין במסיבות ואירועים שונים שלרוב נערכים כאשר יש צורך- קהילה של בדואים יעשו "חפלה" (מסיבה גדולה הכוללת מפגש עם משפחות וחברים ממקומות רחוקים) כאשר יש להם צורך במתנות בשר ומחיה. · הדדיות מוכללת- אנשים שהם בדרגת נתינה קרובה כמו ההורים שלנו, יעניקו לנו אוכל ודברים ללא ציפייה לתמורה מיידי או יחס מכבד כלשהו. · הדדיות מאוזנת- אנשים שהקרבה שלהם קצת רחוקה, יש מתן מיידי וציפייה להחזר שווה. · הדדיות שלילית- ניסיון לתת יותר ממה שאתה יכול לקבל בחזרה. דוגמא לכך היא השכירים בישראל שמרגישים שהם עובדים הרבה מעבר ליכולתם מבלי לקבל תמורה שווה על כך.

שיעור התפוקה בשבט האמאטננגו מושפעת מ2 גורמים

1. הרמה המאקרו הכלכלית- הרמה המשותפת לכל חברה: טכנולוגיה, משאבים, עונות השנה ומחזור הטקסים 2. הרמה המיקרו כלכלית- הארגון וההבדלים ברמת האמידות בקרב יחידות הייצור: · מספר הנשים · מספר הילדים- הנשים לא רק עוסקות בכלי חרס, אלא גם מטפלות במשק הבית ובילדים הקטנים, ולכן זה משפיע על התפוקה- איך הזמן של האישה מתחלק? · מספר הגברים - הגברים לא מקדישים את כל זמנם לכלי חרס אלא גם מגדלים את הבקר והאדמות · כמות הבקר והאדמה- משפחות עניות שיש להן פחות בקר ואדמה ייצרו יותר כלי חרס כי הם יותר צריכים את הכסף.

המאפיינים המטריאלים שבגללם לא אוכלים פרה בהודו

1. יתרונות כלכליים רבים. חלב, ג'ל, קרני בקר ועורם משמשים ככלי עבודה וחומרי גלם בכלכלה המקומית. 2. צריכת חלב הבקר מספקת חלבון, שומן, וקלציום, והוא יכול לשמש כמקור עיקרי של אוכל ותזונה לאורך זמן. 3. מבחינה אקולוגית: שמרה על העצים, על משאבי האדמה, משאבי מים (שהפרה צורכת) ושגרת חיים מאוזנת באקולוגיה. 4. הפרה כסמל פוליטי 5. המעמדות וההיררכיה החברתית פוחתת. לגורם התזונתי יש פחות משקל בנושא.

אמיק ואתיק

ETIC- לקחת עולם מושגים ותאוריות מדעיות מן החוץ ולהסביר בעזרתם את השדה, את התרבות שהוא פוגש. EMIC- נקודת המבט של בני אותה תרבות מסוימת וענייה על השאלות לפי נ' המבט שלהם.

מאפיינים של שבט האמאטננגו

· קהילה אינדיאנית וקטנה, 280 משקי בית במרכז העיר על גבול מקסיקו- גוואטמלה · עוסקים בחקלאות של תירס וחיטה, בבקר ומייצרים כלי חרס. · כל קבוצה בקהילה אחראית על תחום אחר ויש מעט מאוד שימוש בכסף, לכן יש דגש חזק יותר על הסחר חליפין על החקלאות · קהילה אנדוגמית (הנגדי לאקסוגמית) כלומר, קהילה שיש נישואין רק בתוך עצמה על מנת לשמור על המסורת בתוך הקהילה. · מובחנות טריטוריאלית- לא מתפשטים או מתרחבים, נמצאים באותו אזור וחיים באופן די צנוע. · שומרים על מובחנות אתנית ותרבותית.

ביקורת על הגישה האבולוציונית

· שיטת העבודה- מדובר באנתרופולוגים של כורסא, הם לא נכנסו לתרבויות או שהו בהן לאורך זמן ונכנסו לדברים לעומק לגבי שפה וחוויות פנימיות. · גישה ספקולטיבית- אנחנו באים עם גישות מסוימות ונכניס אותם לפי התרבות שלנו · אין התפתחות חד קווית- הם ציירו מין קו עם שלבים מסודרים, בכל הקשר יש מלא דברים מפוזרים ונסיגות, יש אפיקים מוזנחים והרעיון שיש תרבות אחת וסדר אחד לא תופס את המציאות. · אתנוצנטריות

מאפיינים של חברה פשוטה

ü תלות בטבע- התבססות על הטבע של חקלאות וגידול בקר (לדוגמא הכלכלה שלנו לא תלויה בטבע כלכך ואנחנו נייבא חלק מהיבול ממקומות אחרים בעולם) ü טכנולוגיה ברמה נמוכה- כלים פשוטים כמו מגל, סכינים ואתי חפירה, השקיה פשוטה וכלי חרס בסיסיים. ü ייצור לצריכה מיידית- מייצרת אוכל או משאבים ומיד צורכת אותם, אין צבירה או עודפים, כל מה שהם מגדלים הם צורכים מיידי (לעומת אצלנו שיש סופרים ומחסנים וחשיבה קדימה) ü מבנה היררכי שטוח- אין מעמדות או "חלוקת עבודה", אין הרבה תפקידים חברתיים כמו התמחויות או מקצועות, כולם מתפרנסים מגידול בקר, עבודת אדמה וייצור כלי חרס. ü הכלכלה מושפעת מגידולים סביבתיים כמו שינויים במזג אוויר, ומשינויים ב'מזג' החברתי- כמו פסטיבלים ומנהגים שלקראתם יש היערכות גדולה יותר לפריטים מסוימים כמו כלי חרס ואוכל. ü פיקוח חברתי הדוק- החופש של הפרט לבחור הוא מצומצם, יש מסורת וסנקציות למי שעובר על החוקים.

אנתרופולוגיה של כורסא

אנתרופולוגיה בה יושבים בבית, ונעזרים באינפורמציה שמגיעה מבחוץ. כמו אדוארד טיילר

הגישה של שייקספיר בג'ונגל

אנתרופולוגיה תרבותית

עבודת שדה

בורונוס מנילינובסקי נחשב לאבי השיטה האתנוגרפית- עבודת שדה: להיות בצמוד לתרבות לאורך זמן- ללמוד את השפה שלהם. הוא נכנס לתרבות בכוונה אחרת אך יצא שחקר אותה.

"קומוניטס"

בטקס יש אחווה שזו תחושה מאוד חזקה של ביחד, תחושה של קהילתיות של לא משנה מה היה לפני, אנחנו עכשיו ביחד, ההיררכיה נסוגה. רגע של קומוניטס כמו ניצחון של קבוצת כדורגל שכולם שמחים ומחבקים אחד את השני. היפוך קטגוריות ותפקידים חברתיים- נתייחס הרבה פעמים לאנשים ורגעים בצורה שונה ממה שאנחנו מתייחסים אליהם ביום יום, כמו לצחוק מבדיחה לא מצחיקה כי התחושה היא כזאת של קהילתיות, הקטגוריות מתהפכות.

דדוקטיבי באנתרופולוגיה

דדוקטיבי- השערות/תאוריה---< מציאות כשאנחנו יוצרים תאוריה של קשר בין קשרים כמו עוני ופשע, ואז פועלים ובצורה זו אנחנו מנסים להבחין וליצור את התאוריה בין משתנים. צורת חשיבה המגיעה ממקום מסוים.

אוניברסלי

דפוסים שהם כלל עולמיים

מאפייני הפונקציונליזם הפסיכולוגי מאת מלינובסקי

האדם הוא יצור פיזיולוגי ופסיכולוגי בעל צרכים מוסדות התרבות נועדו לתת מענה לאותם צרכים תרבות היא תועלתנית, סתגלנית, ואינטגרטיבית ועל מנת להסביר אותה יש לאתר ולהגדיר את הפונקציות שלה.

המאמר של יורם בילו

האם טבע האדם וההתנהגות האנושית היא תוצר של טבע (מטען ביולוגי שכולם חולקים) והנפש שלנו אוניברסלית, האם יש אחדות נפשית או שכל זה מושפע מתרבות? הוא מציג תפיסות של אחדות נפשית , מבקר מחקרים שטוענים בתפיסה של יחסיות תרבותית ולבסוף טוען באמצע- שהנפש גם מושפעת מהתרבות אבל גם היא ביולוגית ויש דפוסים אוניברסליים.

הטענה של האריס בנוגע לפרה הקדושה

האריס אומר שהסיבות לכך שהפרה בתרבות ההודית קדושה כולכך אינם דתיות בלבד, אלא גם אקולוגיות וכלכליות.

בני האזנדה

הגישה הפונקצינלית

פרטיקולרי

ההבנה של האדם היא תוצר התרבות שבה הוא חי. ההבנה שהתוכן הוא שונה

תרבות ע"פ פרנץ בועז

ההגדרה של בועז לתרבות- התרבות חובקת את כל ביטויי ההתנהגות החברתית של הקהילה, התגובות של הפרט כפי שהן מושפעות מהרגלי הקבוצה שבה הוא חי ואת התוצר של הפעילויות האנושיות שההרגלים הללו קובעים.פרנץ בועז ראה את התרבות כנזילה ודינמית. הוא טען כי את המאפיינים התרבותיים ניתן להסביר בהקשר של תנאים אקולוגיים, משתנים פסיכולוגיים, וקשרים היסטוריים. מכאן התנגדותו לתפיסה האבולוציונית. הביקורת על בועז היו שיש היום הרבה פרטים ואין תאוריות גדולות.

תאוריה מעוגנת בשדה

הרעיון שמחקרים אנתרופולגים צריכים להיעשות על ידי מחקר אמפירי ותצפיות בשטח.

אתנוצנטריות

התנהגות בה האדם שם את עצמו ותרבותו במרכז ומפחית מערכן של תרבויות אחרות.

אבולוציה חברתית תרבותית

התפתחות השינויים החברתיים והתרבותיים לאורך הזמן.

הרכיבים של טקס מעבר

טקס זה מורכב מ3 חלקים: 1. פרידה וניתוק מהשלב הקודם, ממד של יציאה 2. השלב הלימינאלי, השלב של 'בין לבין' של המעבר- להיות בשוליים. זה יכול להיות גם תקופות כגון הזמן של בין חייל לסטודנט. לימינאליות ניתן לומר כי היא המתנה לתשובה לגבי 2 הסטטוסים. (והרבה פעמים בשלב זה יעלו תהיות ושאלות לגבי מה יהיה והאם המעבר צלח) 3. שלב המיזוג- כניסה לסטטוס החדש באמצעות טקס.

טקסי מעבר

יש לנו מעבר בין סטטוס X לסטטוס Y. אנחנו נגשר בין 2 המצבים באמצעות טקס מעבר.

אנתרופולוגיה השוואתית

לשים אובייקטים שונים ולהשוות אותן בין תרבויות שונות. כמו לדוגמה- איך בתרבויות שונות תופסים "מתנה".

ההבדלים בין מדע למיסטיקה

מדע מנסה להבין הרבה התרחשויות ממגוון של *תיאוריות* של מה נכון ומה לא נכון, יש בו סיבה ותוצאה לכל דבר (בעקבות X יקרה Y). הכישוף הוא יום יומי ובלי ניסיון להבין מה נכון ולא נכון, הוא מעשי ופרקטי- יש השפעה על היום יום בעקבות הכישוף ואפשר לטפל בהכל.

סטרוקטורליזם, קלוד לוי שטראוס

מלשון מבנה. חוקרים בתאוריה זו מחפשים מבנים. תאוריה זו מתמודדת עם שאלות של מה משותף לנו כבני אדם- יש מבנים זהים בכל ההקשרים התרבותיים.

טענתן של מרגרט מיד ורות בנדיקט

מציעות תיאוריה המקשרת בין פסיכולוגיה לתרבות. הן חקרו היבטים שונים של פסיכולוגיה לתרבות- איך בני אדם רוכשים/בונים תרבות, ואיך הן קשורות לאישיות ולנפש שלנו? לטענתן יש קשר בין תרבות לאישיות: כל תרבות יוצרת אישיות והאישיות איננה נבחנת במושגים אוניברסליים (בניגוד לטענת הפסיכולוגיה).

למה הדיבוק הוא תלוי תרבות?

נתפס כסטייה לא רק מנקודת מבט חיצונית/פנימית (של החברה עצמה). התרבות היהודית-מסורתית הצליחה להתמודד עם ההפרעה בצורה מוצלחת. סיכויי הריפוי טובים כשהמבנה הסוציו-תרבותית - נעלם הדיבוק.

תרבות ואישיות- מרגרט מיד

סתרה את הגישה האוניברסלית, ואמרה שלתרבות יש תפקיד משמעותי בעיצוב תכונות אישיות, עמדות והתנהגויות חברתיות. היא טענה שפרקטיקות תרבותיות כמו טכניקות גידול ילדים, תפקידי מגדר ונורמות חברתיות משפיעות על התפתחותם של אישיות אינדיבידואלית בתוך חברה.

אנתרופולוגיה פסיכולוגית

ענף שמסתכל על תופעות פסיכולוגיות ובודק איך התרבות מעצבת את הנפש האנושית, כלומר איך אנשים מבטאים עצב, אושר וכו'. (יורם בילו)

הגדרות של מעשה סמלי

פעולה המבוצעת בשל ערכה הסמלי, כמו לשים פתק בכותל, או לשתות משקה מסוים לזכר דמות דתית כלשהי. · התקהלות- אנחנו אנשים חברתיים, נפגשים יחד · חזרה- מקיימים פעולות מבניות שחוזרות על עצמן, לדוג' ארגון טקס ליום הזיכרון בצורה מהירה כי אנחנו מכירים את המהות שלו אבל תרבויות אחרות לא יראו את זה כך. · אחידות רגשית- סמלים בתוך הטקס יצרו אחידות רגשית כמו שבירת הכוס בחתונה יהודית שכולם בחלק זה מגיבים אותו דבר בשביל זה יש צורך בניסיון והבנת הקשר, אם נבקש מילד לעמוד בשואה הוא לא יבין את ההקשר ויצחק. - (הכוח שלנו כפרט (סוכנות) מאפשר לנו לקיים טקסים אישיים, יפורט בהמשך הקובץ) · הנחיה- לרוב תהיה הנחיה ומישהו מוביל ומעביר את הטקס: רב, כומר, מדריך...

מאפייני פונקציונליזם סטרוקטורלי (בראון)

קבע כי המערכת החברתית חשובה יותר מהפרט. יש שימוש באנלוגיה- החברה היא כמו מכונה. הושפע מדורקהיים. צריך לחשוב איך הפרט משרת את המערכת. הוא התעניין כיצד שמוסדות התרבות שומרים ותורמים לאיזון וללכידות החברתיים, ועסק בדפוסים, בכלכלה ולא ברגשות והיבטים אישיים. הציג חברות ככאלו שלא משתנות במטרה לשאוב ולהסיק את הדפסים המבניים שהנם מעבר לתהליכים ושינויים. דוגמא: יורם בילו/הדיבוק ביהדות: הפרעה נפשית כמשאב תרבותי. דוגמא לניתוח פונקציונלי, דרכו נבין את התיאוריה הפונקציונליסטית ותסמונות תלויות תרבות.

מיתוס- קלוד לוי שטראוס

קטגוריות ביניים של הדיכוטומיות"אזורים אפורים". החשיבה האנושית בכל התרבויות בנויה על כל המתחים האלה. במובן הזה מיתוסים חזקים מתפקדים כמשככי חרדה עבור החברה על ידי כך שהם מתמודדים עם הסתירות הקיימות בבסיסה של כל חברה. • המיתוס אינו פותר את הניגוד אלא יוצר מרחב בו מדברים על הבעיה (לקרוא ספרות ערפדים זה דרך להתמודד עם מוות, פחד, נפילה של שיניים לגבי פיות וכו') הוא לא פותר את הניגוד אך מוצא דרכים להתמודד עם הניגוד דרך הדמיון באופן שנוכל 'לחיות' איתו.

גישה הוליסטית

שילוב של הרכיבים הביולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים, כלכליים, פוליטיים ופיזיים. כלומר, הסתכלות על כל ההיבטים גם מעבר למה שאנחנו רואים.

פונקציונליזם , מלינובסקי

שתו של מלינובסקי מדגישה את הדרכים שבהן פרקטיקות ואמונות תרבותיות ממלאות את צרכיהם של יחידים בתוך חברה, ותורמים ללכידות וסדר חברתי.

תפיסות מדעיות בנוגע לשינויים בתרבויות

תיאוריית ההתנוונות- בני אדם הולכים ומתנוונים עם הזמן- כיום, אנחנו תלויים בחשמל, במפעלים, ואם אזרוק אותך ליער/לאי בודד אתה לא תשרוד. איך אדם עם משקפיים היה שורד ללא הסיוע שלו? תיאוריית ההתקדמות- המין האנושי הוא במסלול של התקדמות, אנחנו לומדים ומשתפרים, מתפתחים, נהיים יותר טובים. השפעת התיאוריות הביולוגיות (דרוויניזם)- האם מה שנכון לביולוגיה נכון גם לתרבות? דרווין מסתכל על הטבע ומסמן את המסלול של ההתפתחות. התיאוריות הביולוגיות משפיעות גם על עולמות מדעי החברה ומייצרות דבר שמשפיע על האופן בו אנחנו מתארים תופעות. קולוניאליזם- תופעה של השתלטות מעצמות על טריטוריות מעבר לים בעולם- זה קורה בעיקר

אנתרופולוגיה חקלאית

• חברות שונות מסגלות לעצמן אסטרטגיות הסתגלות בסביבה נתונה, והן תמיד חלק מארגון תרבותי מקיף של החברה. • כושר הנשיאה של הסביבה - יכולת הסביבה לספק משאבים לאוכלוסייה כלשהי נקראת, ברמה נתונה של טכנולוגיה.